סוכרת ואינסולין

ההורמון אינסולין הינו ההורמון שחסר או שפעילותו לוקה אצל חולי סוכרת.

אינסולין הינו הורמון חלבוני, המורכב מ- 51 חומצות אמינו. האינסולין מיוצר ע"י תאי בטא שבלבלב באיזור המכונה אי לנגרהייס הנ"ל מהווים כ- 2% מהלבלב.

האינסולין הינו הורמון מרכזי בויסות חילוף החומרים של פחמימות ושומנים בגוף. אינסולין גורם לתאים בכבד, בשרירי השלד, וברקמת השומן לקלוט גלוקוז (סוכר) מהדם אל הרקמות. יש לציין שבכבד ובשרירי השלד הגלוקוז מאוחסן כחומר תשמורת – גליקוגן (מאגר של פחמימות מורכבות), ובתאי שומן (adipocytes) הוא מאוחסן כטריגליצרידים (חומצות שומן).
אינסולין מונע את השימוש בשומן כמקור אנרגיה ע"י עיכוב בשחרור ההורמון גלוקגון (האנטגוניסט בפעילותו לאינסולין). הסוכרת הינו מחלה מטבולית ומתאפיינת בתסמונת מטבולית (כמובן בעיקר אנדוקרינית), אינסולין הניתן בשיעור קבוע כדי לאזן ולהפחית את עודפי הסוכרים מהדם, אחרת המצב עשוי להיות רעיל.

כאשר רמות הסוכר (גלוקוז) בדם יורדת מתחת לרמה מסוימת, הגוף מתחיל להשתמש בסוכר המאוחסן כמקור אנרגיה באמצעות תהליך גליקוגנאוגנזה (glycogenolysis), בתהילך מנצל את מאגרי הגליקוגן שבכבד ובשרירים לגלוקוז.

האינסולין הינו הורמון אנאבולי ולכן ככזה מאפשר בניית מולקולות קטנות מולקולות גדולות יותר. לדוגמא: האינסולין חיוני להכנסת חומצות אמינו לתוך התאים על מנת לבנות מהן חלבונים. הוא מסייע להכניס חומצות שומן לתאים על מנת לבנות מהם שומנים.

מאז גילויו הופק האינסולין בעיקר מלבלב בקר וחזיר. ומאז הכל היסטוריה, התכשיר אינסולין ממקור אנושי, מיוצר בשיטת הנדסה גנטית, תוך שימוש בחיידקי אי-קולי (הדומה להורמון גדילה).

ניתן להאריך את משך פעולת האינסולין באמצעות קשירתו לחלבון או לאבץ, המעכבים את קצב ספיגתו מאתר ההזרקה. הארכת משך הפעולה נותנת מענה טוב יותר לצורך בהפרשה הבסיסית בין הארוחות.

כך בהמשך הופיעו תוצרי אינסולין: תערובות של אינסולין קצר-טווח ובעל טווח בינוני, והן כיום הנוסחאות הנפוצות ביותר בשימוש קליני.

לרוב מוזרק האינסולין אל השומן התת-עורי, ומשום כעבור 15-30 דקות האינסולין קצר-הטווח מתפרק מן ההקסמרים למונומרים בני-ספיגה.

כמו כן, מיוצרים ומשווקים כיום גם אנלוגים ארוכי-טווח, המחקים את קצב ההפרשה הבסיסי, הפיזיולוגי. פרופיל הספיגה של אנאלוגים אלה הוא בעל תנודות מתונות יותר, ולכן הם מאפשרים רמה קבועה ומתמשכת בין הארוחות. באמצעות השילוב בין אנלוגים קצרי-טווח לאנלוגים ארוכי-טווח, אנו מתקרבים יותר לסימולציה של פרופיל ההפרשה הפיזיולוגי של אינסולין בגופנו.

אינסולין בשאיפה

האינסולין נספג במהירות לנימים האלוואולרים ומתפזר דרך מחזור הדם הסיסטמי. שטח האפיתל האלוואולרי הוא כ-100 מ"ר, יש בו כלי דם מרובים והוא מאד פרמיאבלי. עובדות אלו הופכות את מתן האינסולין בשאיפה לאופציה אטרקטיבית יותר מאשר בזריקות.