סוכרת סוג 2 אורח חיים ומטפורמין

ירידה בסוכרת סוג 2 עם התערבות באורח חיים או שמוש במטפורמין

ירידה בהיארעות של סוכרת מסוג 2 עם שינוי באורח חיים או עקב השימוש במטפורמין. סוכרת משפיעה על כשמונה אחוזים מהבוגרים בארצות הברית.

גורמי סיכון מסוימים, כגון: ריכוזי גלוקוז גבוהים בפלזמה במהלך הצום ואחרי העומסת גלוקוז אורלית – דרך הפה, עליה במשקל, ואורח חיים בלתי פעיל, הם גורמים פוטנציאלים הפיכים. המחקר שנערך באופן אקראי על 3234 אנשים שאינם סוכרתיים עם ריכוזים גבוהים של סוכר לאחר העמסת גלוקוז בפלזמה לפלצבו, הנבדקים קיבלו מטפורמין (מ"ג 850 פעמיים ביום), או תכנית (אורח חיים) בריא לירידה במשקל 7 אחוזים ולפחות 150 דקות פעילות גופנית בשבוע.

הגיל הממוצע של המשתתפים היה 51, ומדד מסת הגוף הממוצע (המשקל בקילוגרמים חלקי הריבוע גובה במטרים) היה 34.0; 68 אחוזים היו נשים, ו -45 אחוזים היו בני מיעוטים. תוצאות המעקב הממוצע היו 2.8 שנים.

השכיחות של סוכרת הייתה 11.0, 7.8, 4.8 ומקרים לכל 100 שנות אדם בפלצבו, מטפורמין, וקבוצות אורח חיים בריא, היו בהתאמה. ההתערבות באורח החיים הפחיתה את השכיחות בכ- 58 אחוזים (מרווח ביטחון של 95 אחוזים, 48-66 אחוזים) וקבוצת המטפורמין בכ- 31 אחוזים (95 אחוזים רווח סמך, 17-43 אחוזים), בהשוואה לפלסבו.

ההתערבות באורח החיים הייתה יעילה יותר באופן משמעותי בהשוואה לטיפול במטפורמין לבד. כדי למנוע מקרה אחד של סוכרת במהלך תקופה של שלוש שנים, 6.9 אנשים יצטרכו להשתתף בתכנית אורח חיים בריא, ו-13.9 יצטרכו לקבל מטפורמין.

מסקנות המחקר: שינויים באורח חיים וטיפול במטפורמין שני הפחיתו את השכיחות של סוכרת באנשים בסיכון גבוה למחלה. ההתערבות באורח החיים הייתה יעילה יותר ממטפורמין.

מתוך: N Engl J Med. Author manuscript; available in PMC 2006 Feb 17. Published in final edited form as: N Engl J Med. 2002 Feb 7; 346(6): 393–403. doi: 10.1056/NEJMoa012512

גלוקופג' (מטפורמין)

המטפורמין הינו הרכיב הגינרי של התרופה גלוקופג' אשר מסייעת לטיפול בסוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים) בעיקר.

המטפורמין המשמשת לטיפול בסוכרת. הגלוקופג' (Metformin Hydrochloride 850mg) נלקח בנטילה אוראלית (דרך הפה) ומהווה כקו ראשוני לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2, בעיקר אצל הסובלים מעודף משקל.

המטפורמין שייכת ללקבוצת התרופות אשר מגבירות רגישות הרקמות השריר והשומן להורמון אינסולין. מטפורמין מעלה את מספר הקולטנים לאינסולין, משפרת את תגובתם וגורמת להגברת השימוש והניצול של גלוקוז ברקמות הגוף ההיקפיות. הגלוקופג' מדכא את תהליך הגלוקוניאוגנזיס (יצירת גלוקוז) ומונע את פירוק הגליקוגן (פחמימה הנאגרת משמשת כחומר אנרגיה) בכבד. המטפורמין לא מעלה את כמות האינסולין המופרש וללא השפעה ישירה על תאי בטא שבלבלב.

בטיפול ממושך במטפורמין עשוי ליצור ירידה ברמת ויטמין B12, על כן יש לוודא שאין ירידה בספיגה של הויטמין ולבצע בדיקות דם.

גלוקופג' (מטפורמין) ותופעות לוואי

השימוש גלוקופג' עלולים להופיע השפעות לוואי כגון: תופעות מאוד שכיחות: הפרעות במערכת העיכול כגון: בחילה, הקאה, שלשול, כאב בטן וחוסר תאבון. ניתן להקל על תופעות אלו ע"י חלוקת המנה במהלך היום בהתאם להנחיית הרופא או ע"י נטילת התרופה עם או אחרי האוכל.

תופעות שכיחות: שינוי בטעם. תופעות מאוד נדירות: חמצת לקטית אשר סימניה המוקדמים הם: הקאות, כאב בטן, התכווצות שרירים, עייפות חמורה, תחושה כללית לא טובה, ירידה במשקל, קשיי נשימה, במצב הנ"ל יש לפנות מייד לרופא! כמו גם בתגובה עורית, כגון: אודם בעור, גרוד או פריחה מגרדת. רמות נמוכות של B12 בדם. תפקודי כבד לא תקינים, דלקת בכבד (עלול לגרום לעייפות, חוסר תאבון, ירידה במשקל עם או ללא צהבת).

גלוקופג' (מטפורמין) תגובות בין תרופתיות

תרופות מהקבוצות הבאות: תרופות נוגדות קרישת דם, אסטרוגנים (הורמוני מין נשיים) לרבות גלולות למניעת הריון, תרופות משתנות (כגון: מקבוצת התיאזידים, פורוזומיד), קורטיקוסטרואידים, סימטידין (לכיב קיבה), תרופות לטיפול ביתר לחץ דם (כגון: מעכבי ACE, חוסמי תעלות סידן), סלבוטמול או טרבוטלין (לטיפול באסטמה), אספירין או נוגדי דלקת שאינם סטרואידלים אחרים, תרופות אחרות לטיפול בסכרת (כגון אינסולין), אנטיביוטיקות, תרופות להורדת שומנים בדם (כגון: חומצה ניקוטינית – ויטמין B3), תרופות נוגדות פסיכוטיות (כגון: פנותואזינים), הורמוני בלוטת התריס (תירוקסין), אדרנלין, פניטואין, איסוניאזיד (לשחפת).

מטפורמין משמש לטיפול בתסמונת שחלות פוליציסטיות ונחקר גם לטיפול במחלות אחרות שבהן המוטיב העיקרי הינו תנגודת לאינסולין.

מטפורמין עוזר להפחית את רמות כולסטרול LDL ורמות הטריגליצרידים ואינו קשור לעלייה במשקל, מטפורמין היא התרופה נגד הסוכרת החלוצה שהוכחה בוודאות, כמנועת את הסיבוכים של סוכרת, כגון: מחלות לב וכלי הדם.

קצת היסטוריה אודות מטפורמין (גלוקופג')

מטפורמין סונתז לראשונה ונמצא כתכשיר יעיל להפחתת רמת סוכר בדם בשנת 1920, כך בהמשך המטפורמין נשכח לשני עשורים בקירוב. 

מטפורמין תואר לראשונה בספרות המדעית בשנת 1922, ע"י אמיל ורנר וג'יימס בל, כמוצר בסינתזה של N " " , " " N – dimethylguanidine .

העניין במטפורמין התעורר מחדש בשנות 1940 המאוחרות לאחר מספר דיווחים על כך שהמטפורמין יכול להפחית את רמות סוכר בדם. בשנת 1957, רופא צרפתי ז'אן סטרן פרסם את הניסוי הקליני הראשון אודות המטפורמין לטיפול בסוכרת. אשר הוצג לבריטניה בשנת 1958 , בקנדה בשנת 1972, ובארצות הברית בשנת 1995.

ויש לציין כי התעניינות רחבה במטפורמין שאושר בקנדה בשנת 1972, אך לא קיבל אישור ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאים (FDA) לטיפול בסוכרת מסוג 2 עד לשנת 1994.

מיוצר ברישיון ע"י Bristol-Myers Squibb ,Glucophage היה המותג הראשון של מטפורמין כתרופה המשווקת בארצות הברית, החל מ-3 במרץ, 1995.

למטפורמין ישנו סיכון נמוך יותר להיפוגליקמיה בהשוואה לתכשירים sulfonylureas, מטפורמין אינו קשור לעלייה במשקל והשמנה, ומפחית את רמות ה-LDL-כולסטרול והטריגליצרידים.

מינון יתר של מטפורמין

סקירה של מינון יתר מטפורמין מכוון ומקרים שדווחו לרעילות מרכזי בקרה על פני תקופה של חמש שנים מצאה כי תופעות לוואי חמורות היו נדירות, אם כי חולים קשישים נמצאים בסיכון גבוה יותר.

מחקר דומה שבו שדווחו למרכזי בקרת רעלים טקסס בין השנים 2000 ו- 2006 נמצאו כי מינונים של יותר מ-5,000 מ"ג היו סיכוי גבוה יותר לצור תוצאות רפואיות חמורות במבוגרים.

הישרדות בעקבות מינון יתר מכוון עד של כ- 63,000 מ"ג (63 גרם) מטפורמין דווח בספרות הרפואית. מתים בעקבות מנת יתר הם נדירים, אך אכן מתרחשים.

התסמינים השכיחים ביותר בעקבות מנת יתר יופיעו הקאות, שלשולים, כאבי בטן, טכיקרדיה (דופק לב מואץ), נמנום, ורק לעתים נדירות: היפוגליקמיה (תת סוכר בדם) או היפרגליקמיה (רמה גבוה של סוכר בדם). הטיפול במטפורמין ממנת יתר הוא בדרך כלל תומך.

חמצת לקטית טופלה תחילה עם סודה לשתייה, אם כי מינונים גבוהים אינם מומלץ שכן דבר עלול להגביר חמצת תאית. חמצת שאינו מגיבה למתן של סודיום ביקרבונט עשויה לדרוש המודיאליזה הסטנדרטית או hemofiltration Veno-ורידים מתמשכים.

טיפול בסוכרת

טיפול בסוכרת יכול לכלול אלמנטים רבים, כולל תרופות מסורתיות, רפואה האלטרנטיבית ותרופות טבעיות.

טיפולים אלטרנטיביים יקיפו מגוון רחב של תחומים הכוללים כל דבר, החל דיאטה ופעילות גופנית למיזוג נפשי ושינויים באורח חיים. דוגמאות לטיפולים אלטרנטיביים – טיפול טבעי בסוכרת כוללות דיקור סיני, דמיון מודרך, טיפולי כירופרקטיקה, יוגה, היפנוזה, ביופידבק, ארומתרפיה, תרגילי הרפיה, תרופות צמחיות, עיסוי, ועוד רבים אחרים.

מה טיפולים אלטרנטיביים המשמשים כטיפול בסוכרת?

אקופונקטורה

אקופונקטורה היא הליך שבו מחדיר מחטים דקות מאוד מתרגל לנקודות המיועדות על העור. כמה מדענים אומרים שדיקור גורם לשחרור של משככי כאבים הטבעיים של הגוף. דיקור הסיני הוכח להציע הקלה מכאב כרוני. דיקור משמש לעתים על ידי אנשים עם נוירופתיה, הפגיעה העצבית הכואבת של סוכרת.

ביופידבק

ביופידבק היא שיטה שמסייעת לאדם להיות מודע יותר וללמוד להתמודד עם התגובה של הגוף לכאב. טיפול אלטרנטיבי זה מדגיש הרפיה והפחתת מתח טכניקות.

דמיון מודרך הוא טכניקת הרפיה שחלק מאנשי המקצוע שמשתמשים ביופידבק גם לתרגל. עם דמיון מודרך, אדם חושב על דימויים שלווים, כמו גלי ים. אדם עשוי לכלול גם את התמונות של שליטה או ריפוי מחלה כרונית, כמו סוכרת. אנשים המשתמשים בטכניקה זו אומרים דימויים חיוביים אלה יכולים להקל על מצבם.

מה תוספי תזונה טבעיים משמשים לטיפול בסוכרת?

כרום

היתרון של כרום נוסף לסוכרת נחקר ודן במשך כמה שנים. מספר מחקרים מדווחים כי תוספי כרום עשויים לשפר את בקרת סוכרת. הכרום נדרש כדי להפוך גורם סבילות לגלוקוז, אשר מסייע לשפר את פעולתו לאינסולין. בגלל מידע מספיק על השימוש בכרום לטיפול בסוכרת, אין המלצות לתוספים קיימים.

ג'ינסנג

מספר סוגים של צמחים מכונים ג'ינסנג, אך רוב המחקרים של ג'ינסנג וסוכרת השתמשו ג'ינסנג האמריקאי. מחקרים אלו הראו כמה תופעות סוכר הורדה-ברמות סוכר בדם בצום ולאחר כל ארוחה, כמו גם ברמות A1c (רמות סוכר בדם ממוצע על פני תקופה של שלושה חודשים-). עם זאת, מחקרים גדולים יותר ויותר לטווח ארוך יש צורך לפני המלצות כלליות לשימוש בג'ינסנג יכולים להתבצע. חוקרים קבעו גם כי כמות סוכר מוריד מתחם בצמחי ג'ינסנג משתנית מאוד.

סוכרת ופעילות גופנית מחקרים הוכיחו שפעילות גופנית יכולה להפחית את הסיכויים לחלות בסכרת, לשפר את הענות הגוף לאינסולין, להוריד את רמות הכולסטרול בגוף ואפילו למנוע מחלות לב וכלי דם. אך למרות שפעילות גופנית מומלצת גם לחולי סכרת, ישנם כמה אמצעי זהירות שעל חולי הסכרת לקחת בחשבון לפני התחלה של פעילות גופנית…