דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים מסייעת לאיזון הסוכר בדם

דיאטה-בסיבים-תזונתיים-וסוכרת

דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים מסייעת לאיזון הסוכר בדם

דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים מסייעת באיזון רמת הסוכר בדם. עומס סוכרים ידוע כגורם הסיכון הראשי להשמנה חולנית וסוכרת. המזונות שאנחנו מורגלים בהם, הינם בעלי מדד גליקמי גבוה, וגורמים לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם ומאיצים את אגירת השומן.

סוכרת היא מחלה שקשורה לתזונה , שכן ניתן למנוע אותה ואף לרפאה (במקרה של סוכרת סוג 2) באמצעות שינויים תזונתיים קפדניים.

חולי הסכרת שיאמצו גישה טיפולית של תזונה נכונה יכולים להחלים, להיפטר מהתלות באינסולין, וליהנות מבריאות מיטבית. אודות לדיאטה איכותית, ערכי הסוכר בדמם יהיו נמוכים יותר, והמחלה המסוכנת הזאת לא תאיים עליהם יותר.

חשיבות רבה נודעת לבחינת ההשלכות של מרכיבי התזונה שלנו על רמת הסוכר בדם. המדד שמסייע לנו להעריך את ההשפעה הינו האינדקס הגליקמי.

מהו האינדקס הגליקמי ?

אינדקס גליקמי הוא מידת ההשפעה של מקור פחמימתי מסוים על רמת הסוכר בדם.
ערכי האינדקס נעים בתחום 0 – 100. גלוקוז טהור הוא בעל אינדקס גליקמי של 100.

מזון בעל אינדקס גליקמי גבוה מתפרק במהירות רבה במערכת העיכול, וכתוצאה מכך יש קפיצות לא רצויות ברמת הסוכר בדם, ועלול לגרום להשמת יתר וסכרת.
מזונות עם ערך גליקמי נמוך נספגים לאט, והתוצאה היא עליה מתונה של רמת הגלוקוז בדם.

רמת גלוקוז נמוכה במהלך היום משפרת גם את בריאות הלב משום שהיא מפחיתה את עומס החמצון הקשור לשיאים גליקמיים.
איזון של רמת הגלוקוז בדם מבטיח שהעורקים יישארו רכים וגמישים ומפחית את הסכנה של שקיעת שומן וסידן בדופנות העורקים אשר גורמים להתקשותם, והתוצאה – טרשת עורקים.
רמה נורמאלית של גלוקוז בדם מונעת יצירת קרישים בדם, הגורמים להתקפי לב.

לפחמימות פשוטות מזוקקות יש ציון גליקמי גבוה ביותר ואילו לפחמימות מורכבות מזוקקות יש את הציון הגליקמי הנמוך ביותר.

חשיבות הפחמימות בדיאטה

הפחמימה היא אחד משלושת החומרים מיצרי האנרגייה העיקריים שאנחנו צורכים (האחרים: שומנים וחלבונים).

"הסביבה החברתית" של הפחמימות קובעת את השפעתם של הסוכרים על חילוף החומרים שלנו.

אם הן "בודדות" , כמו הפחמימות המצויות במשקאות ממותקים, יש להן השפעה שלילית ביותר על חילוף החומרים.
לעומת זאת אם הן "בחברה טובה" של ויטמינים, מינרלים, ורכיבים תזונתיים צמחיים, שמצויים תמיד במזונות מלאים ובלתי מעובדים, יש להן השפעה טובה על בריאותנו ומשקלנו.

סוכרים שאינן מלווים ברכיבים תזונתיים אחרים נספגים במהירות במחזור הדם ומפעילים תגובת שרשרת מולקולארית מסוכנת הגורמת להגברת תחושת הרעב ולעלייה במישקל.
לעומת זאת סוכרים שנמצאים "בחברה טובה" נכנסים לדם בצורה איטית יותר התורמת לייצוב חילוף החומרים.

התהליך המתרחש בגוף כתוצאה מאכילת סוכרים שמקורם בפחמימות:

• הפחמימות מתפרקות במערכת העיכול לסוכרים.
• הגלוקוז מועבר דרך דופן המעי אל מחזור הדם.
• בתגובה לפעולה זו מופרש אינסולין מן הלבלב שתפקידו להוביל את הגלוקוז לתוך התאים.
• שם מתבצעת הפקת האנרגיה ( ATP ) באברונים הנקראים מיטוכונדריות (מעין תחנות כוח של התא).
כאשר חילוף החומרים שלנו תקין, ההשפעות ההדדיות של רמות האינסולין והסוכר מתבצעות כמו מכונה משומנת היטב, שחרור כמות קטנה של גלוקוז מהמעי לדם גוררת שחרור כמות קטנה של אינסולין לדם.

כאשר התזונה שלנו עשירה מדי בסוכרים, המערכת מוצפת בכמות גדולה ופתאומית של גלוקוז וזה מעורר את הלבלב להפריש הרבה יותר אינסולין מהנדרש.
תופעה זו יוצרת מצב פרדוקסאלי – למרות שקבלנו כמות גלוקוז גבוהה לדם, בהשפעת האינסולין רמתו יורדת מתחת לנדרש – היפוגליקמיה, והתוצאה השתוקקות נוספת לסוכרים.

נוצר כאן מעגל קסמים מסוכן, הסוכרים העודפים נאגרים בגוף בצורת שומן, מה שגורם להאטה בחילוף החומרים ולהגברת הסיכון למחלות לב , לשטיון ולסרטן.
זה מכונה "קדם סוכרת" או תנגודת אינסולין.

עומס גליקמי – מפתח להבנת השפעת הפחמימות

העומס הגליקמי הוא המדד הטוב ביותר להצגת ההשפעה של כלל מרכיבי הארוחה על רמת הסוכר בדם.

כאשר אנו אוכלים ארוחה המכילה פחמימות – רמת הגלוקוז בדם עולה ולאחר פרק זמן יורדת.
המידה בה רמת הגלוקוז עולה והרמה בה היא נותרת חשובות מאוד לבריאות, והן תלויות בשני גורמים:

• כמות הפחמימות בארוחה
• אופיין של פחמימות אלה – האינדקס הגליקמי.
חוקרים באוניברסיטת הרווארד עשו זאת על ידי המצאת המונח "עומס גליקמי" – הכפלת האינדקס הגליקמי של המזון בכמות הפחמימות למנה וחלוקת התוצאה ב-100. לדוגמא:

• אינדקס גליקמי של תפוח עץ הוא 40, והוא מכיל 15 גרם פחמימות למנה. העומס הגליקמי שלו הוא 6 15×40/100
• אינדקס גליקמי של תפוח אדמה הוא 90, והוא מכיל 20 ג' פחמימות. העומס הגליקמי הוא 18 90×20/100
פירוש הדבר הוא – דרישת הגוף לאינסולין לאחר אכילת תפוח אדמה עשויה להיות גבוהה פי 3 בהשוואה לזו שתתקיים לאחר אכילת תפוח עץ.

ארוחה בעלת עומס גליקמי גבוה , משמעותו שצירוף המזונות בארוחה גורם לפחמימות להיספג במהירות גבוהה ולעלייה מהירה ברמות הסוכר בדם, שמאידך גורם להשמנה ולהאצת תהליכי הזדקנות.

השפעת סיבים תזונתיים על העומס הגליקמי

המרכיבים "הסודיים" המשפיעים על העומס הגליקמי הם הסיבים התזונתיים.

הסיבים הם כמו ספוג שסופח אליו שומנים וסוכרים במעיים, מאט את ספיגתם בדם ולעיתים אף מונע אותה.
מכיוון שהגוף חייב לעבוד קשה יותר כדי לעכל אותם, הם גורמים להאטה בתהליכי העיכול. (חשוב על ההבדל בין אכילת תפוח לשתיית מיץ תפוחים).

תזונה עשירה בסיבים תזונתיים מקטינה את העומס הגליקמי של הארוחה באמצעות האטת קצב העיכול של הסוכרים. התוצאה הסופית היא שיפור התפקוד של חילוף החומרים.

סוכרת ומשקל עודף

סוכרת ומשקל עודף 

סוכרת ועודף משקל או סוכרת והשמנה. הקשר בין שינוי במשקל למבוגרים וסיכון לסוכרת קלינית בקרב נשים בגיל העמידה. כבר ידוע שהשמנת יתר היא אחד הגורמים לסוכרת.

אנשים בעלי השמנה אבדומינאלית – השמנת ה"תפוח" (השמנה גברית טיפוסית) עשויים לסבול יותר מבעיות רפואיות יותר מבעלי השמנה באיזור אגן הירכיים ובירכיים – השמנת ה"אגס" (השמנה נשית טיפוסית). עודף המשקל יביא בסופו של דבר לבעיית סוכרת.

סוכרת והשמנה

סוכרת והשמנה הן אתגר בריאות הציבור הגדול ביותר של המאה ה -21. כך עולה מנתונים הסטטיסטיים.

למרות שגורמי סיכון הן לסוכרת והשמנת יתר קשורים לעתים קרובות עם גזע, גיל והיסטוריה משפחתית, זה הופך להיות יותר ויותר ברור שהנוחיות של החיים מודרניים מסייעים ותורמים לפיתוח של שתי המחלות (סוכרת והשמנה). לדוגמא: אורח חיים פסיבי (בעל פעילות גופנית מופחתת) והפופולריות של דיאטות העשירות באנרגיה קלורית ושומנים.

האם ישנו קשר בין השמנת יתר למחלת הסוכרת?

מהאנשים שאובחנו עם סוכרת מסוג 2, כ-%80 עד 90% אובחנו כסובליפ מהשמנת יתר. עובדה זו מספקת רמז על הקשר בין סוכרת והשמנת יתר. הבנה מה גורם למחלה בתקווה שתאפשר לנו למנוע סוכרת בעתיד.

האם ההורמון אינסולין גורם לעלייה במשקל?

עלייה במשקל (השמנה) היא שכיחה אצל אנשים המזריקים אינסולין לטיפול בסוכרת. זאת בשל פעילותו הפיזיולוגית של האינסולין המסייע לאחסן חומצות שומן תאתי השומן, ואת עודפי הסוכרים אוגר כשומנים.

מן האמור ניתן להבין כי מניעת השמנה שווה למניעת מחלת הסוכרת!!!

כדי להפחית את הסיכוי שתוכל לפתח סוכרת, לשמור על משקל בריא ולהגביר את הפעילות הגופנית שלך.

אם אתם סובלים מעודף משקל, גם ירידה במשקל קטנה (5 עד 10 אחוזים) יכולה למנוע סוכרת – או להאריך את הסיכוי שתוכל לפתח את המחלה – גם אם אתה נופל לתוך קטגוריה בסיכון גבוהה, על פי אגודת השמנת יתר. ואם יש לך סוכרת, ירידה במשקל קטן זה יכול להפחית את כמות התרופות שאתה צריך, כמו גם לסייע במניעת סיבוכים שכיחים הקשורים בסוכרת, כגון עיוורון, שבץ מוחי והתקפי לב.

כדי לסייע לירידה במשקל, בסיבים, דיאטת פחמימות נמוכה ו20 עד 30 דקות של פעילות מתונה בכל יום מומלץ. תמיד להתייעץ עם הרופא שלך לפני תחילת כל אימון חדש או תכנית דיאטה, במיוחד אם יש לך שאובחן עם סוכרת.

מחקר פרוספקטיבי עם מעקב 1976-1990. משתתפים כ- 114281 אחיות מוסמכות נשים בגילים 30-55 שנים שלא אובחנה אצלן סוכרת, מחלות לב כליליות, שבץ מוחי או סרטן בשנת 1976.

מדדי תוצאות המחקר: נשים שאבדו יותר מ 5.0 ק"ג הורידו את הסיכון לסוכרת על ידי 50% או יותר. תוצאות אלו היו בלתי תלויות בהיסטוריה המשפחתית של סוכרת.

לסיכום, הסיכון העודף לסוכרת עם עלייה במשקל למבוגרים אפילו צנועה ואופיינית הוא משמעותי. ממצאים אלה תומכים בחשיבות של שמירה על משקל גוף קבוע לאורך כל חייו בוגרים, ומצביעים על כך ש-1990 המחלקה לחקלאות הנחיות המאפשרות עלייה במשקל משמעותית לאחר גיל 35 בארה"ב הן מטעה.

סוכרת סוג 2 והשמנה

סוכרת סוג 2 והשמנה

הקשר בין הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 – סוכרת היא הטרוגנית בקרב אנשים שמנים.

הפנוטיפ השמנה מתאפיין בעודף שומן אבדומינאלי ועמידות לאינסולין, לרוב תורם להתפתחות סוכרת בחולים עם השמנת יתר.

מחקר אובייקטיבי חקר את הקשר בין פנוטיפים השמנה וסיכון לסוכרת, המבוסס על אוכלוסיית מדגם של מבוגרים שמנים.

משתתפים כ- 732 שמנים (מדד מסת גוף ≥ 30) בגילים 30 עד 65 שנים ללא סוכרת או מחלת לב וכלי דם נרשמה בין שנתי 2000 ו -2002 במחקר הלב של דאלאס, מדדו את הרכב גוף על ידי X-ray absorptiometry הכפול אנרגיה ודימות תהודה מגנטית (MRI ) ; adipokines וסמנים ביולוגיים של עמידות לאינסולין, דיסליפידמיה, טרשת עורקים תת קלינית ומבנה לב ותפקוד ע"י טומוגרפיה ממוחשבת ו-MRI.

תוצאה העיקרית שמודדת שכיחות של סוכרת באמצעות 7.0 שנים (טווח חציון רבעונים , 6.6-7.6 ) של מעקב. בתת קבוצה של 512 משתתפים עם ערכי גלוקוז בצום נורמלים בתחילת מחקר, שכיחות של הפרדות של טרום סוכרת או סוכרת הייתה בפועל.

תוצאות של 732 המשתתפים (גיל ממוצע 43 שנים, נשים 65% ; 71% הלא לבנים), 84 ( 11.5% ) פיתחה סוכרת. בניתוח רב משתנה, מסת שומן גבוהה יותר בסיס קרביים ( יחס סיכויים [ או ] לכל 1 SD [ 1.4 ק"ג] , 2.4 , 95% CI , 1.6-3.7 ) , רמת fructosamine ( או לכל 1 SD [ 1.1 μmol / L ] , 2.0 ; 95% CI, 1.4-2.7 ) , רמת הגלוקוז בצום ( או לכל 1 SD [ 1.1 μmol / L ] , 1.9 , 95% CI , 1.4-2.6 ) , ההיסטוריה המשפחתית של סוכרת (OR = 2.3 , 95% CI , 1.3 – 4.3 ) , לחץ דם סיסטולי ( או לכל 10 מ"מ כספית , 1.3 ; רווח 95% CI, 1.1-1.5 ) , ומשקל על מעקב ( או לכל 1 ק"ג , 1.06 , 95% CI , 1.02-1.10 ) היו קשור באופן עצמאי עם סוכרת , ללא עמותות שנצפולמדד מסת גוף, שומן גוף הכולל, או שומן תת עורי בבטן. בקרב 512 משתתפים עם ערכי סוכר תקינים בנקודת ההתחלה , התוצאה המשולבת של טרום סוכרת או סוכרת התרחשה ב39.1%והיה קשור באופן עצמאי עם מדידות בסיס של מסת שומן קרביים ; רמות גלוקוז בצום , אינסולין,וfructosamine ; גיל מבוגר יותר ; גזע הלא לבנים ; משפחה היסטוריה של סוכרת , ועלייה במשקל על מעקב ( P <.05 לכל אחד), אך לא עם מדידות של השמנה כללית.

מסקנה השמנה אבדומינאלית ועמידות לאינסולין, אך לא השמנה כללית, היו קשורים באופן עצמאי עם פרודיאבטיים (יוצרי סוכרת) וסוכרת מסוג 2 במבוגרים שמנים.

עלייה ניכרה בשכיחות של השמנה ועודף משקל תרמה להכפלה בשכיחות סוכרת סוג 2 במהלך שלושה עשורים.

מתוך: JAMA. 2012;308(11):1150-1159. doi:10.1001/2012.jama.11132.

סוכרת והשמנה

השמנת יתר וסוכרת הקשר מתרבים בארצות הברית.

מחקר אובייקטיבי העריך את השכיחות של השמנת יתר וסוכרת בקרב המבוגרים בארה"ב בשנת 2001.

משתתפי סקר טלפוניים אקראי של מבוגרים בגילי 18 שנים ומעלה המתגורר בכל המדינות המשתתפות במערכת מעקב גורם הסיכון התנהגותי בשנת 2001.

תוצאה העיקרית שמודדת מדד מסת גוף, המבוסס על דיווח עצמי של משקל וגובה וסוכרת דיווח עצמי .

השכיחות של השמנת יתר (BMI ≥ 30) הייתה 20.9 % לעומת 19.8 % בשינה 2000 , גידול של 5.6 %. השכיחות של סוכרת עלתה ל 7.9 % לעומת 7.3 % בשינה 2000 , גידול של 8.2 %. השכיחות של BMI של 40 ומעלה בשנת 2001 הייתה 2.3 %.

עודף משקל וההשמנה היה קשור באופן משמעותי עם סוכרת, לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות, אסטמה, דלקת פרקים, ומצבו בריאותי ירוד. בהשוואה למבוגרים עם משקל תקין, מבוגרים עם BMI של 40 ומעלה היהיחס סיכויים (OR) של 7.37 (95% [ CI ] , 6.39-8.50) לאובחנו סוכרת, 6.38 (95% CI , 5.67-7.17 ) לטיפול בלחץ דם גבוה, 1.88 (95% CI ,1.67 -2 .13 )לרמות כולסטרול גבוהות, 2.72 (95% CI , 2.38-3.12 ) לאסתמה, 4.41 (95% CI , 3.91-4.97 ) לדלקת הפארקים, ו-4.19 ( 95% CI, 3.68-4.76 ).

המסקנות שהשמנה (השמנת-יתר) מגבירה את הנטייה למחלת הסוכרת בקרב המבוגרים בארה"ב בשני המינים, בכל הגילים, מכל הגזעים, כל רמות ההשכלה, ובכל רמות עישון. השמנת יתר קשורה מאוד עם מספר גורמי סיכון בריאותיים.

סוכרת והשמנה: השמנת יתר וסוכרת הם גורמים עיקריים לתחלואה ותמותה בראיות ארצות הברית. 1 – 3 מחקרים מצביע על כך שהשמנת יתר ועלייה במשקל קשורה לסיכון מוגבר לסוכרת בכפי- 4 -5 יותר וירידה במשקל מפחיתה את הסיכון מכוון שאנשים בעלי עודף משקל יפתחו פחות סוכרת.  בכל שנה כ- 300 אלף מבוגרים בארה"ב מתים מסיבות הקשורות להשמנה, וסוכרת היא הגורם המוביל השישי של מוות.

מתוך: JAMA. 2003;289(1):76-79. doi:10.1001/jama.289.1.76.

סוכרת ועודף משקל

סוכרת ועודף משקל

סוכרת ועודף משקל או סוכרת והשמנה. הקשר בין שינוי במשקל למבוגרים וסיכון לסוכרת קלינית בקרב נשים בגיל העמידה.

מחקר פרוספקטיבי שעקב במשך השנים 1976-1990, אחר כ- 114281 משתתפים. אחיות מוסמכות נשים בגילים 30-55 שנים שלא היו מאובחנות כסובלות ממחלת הסוכרת, מחלות לב כליליות, שבץ מוחי או סרטן בשנת 1976.

סוכרת שאינה תלויה באינסולין. תוצאות: 2204 מקרים של סוכרת אובחנו במהלך המעקב. לאחר תקנון לגיל, מדד מסת גוף שניבא הדומיננטיות של סיכון לפיתוח סוכרת. סיכון מוגבר עם אינדקס מסת גוף גדול יותר, וגם נשים עם משקל ממוצע (אינדקס מסת גוף, 24.0 kg/m 2) הייתה בסיכון גבוה. בהשוואה לנשים עם משקל יציב (אלה שצברו או אבדו פחות מ- 5 ק"ג בין גיל 18 שנים) ולאחר תקנון לגיל ומדד מסת גוף בגיל 18 שנים, הסיכון היחסי לסוכרת בקרב נשים שהיו לו עלייה במשקל של 5.0-7.9 ק"ג היה 1.9 (95% CI, 1.5-2.3). הסיכון היחסי המקביל לנשים שצברו 8.0-10.9 ק"ג היה 2.7 (CI, 2.1-3.3). לעומת זאת, נשים שאבדו יותר מ 5.0 ק"ג הורידו את הסיכון לסוכרת ע"י 50% או יותר. תוצאות אלו היו בלתי תלויות בהיסטוריה המשפחתית של סוכרת.

לסיכום, הסיכון לפיתוח סוכרת באנשים מבוגרים שעלו במשקל אפילו עלייה קטנה במשקל הינה משמעותית. ממצאים אלה תומכים בחשיבות השמירה על משקל גוף קבוע לאורך כל חייו בוגרים.