סוכרת הריונית וספורט במהלך הריון סכרת

סוכרת הריונית פעילות גופנית ותזונה. דר' קובי עזרא טוען שניתן לאזן ולשפר את מצבם של החולים במחלת הסוכרת, לרבות סוכרת הריון וכו'… על כך ישנם סימוכין בספרות הרפואית.

סוכרת הריונית (GDM) היא אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר של מהלך ההריון, ונמצא כמשפיע על כ- 7% מכלל ההריונות בארה"ב. (כלומר על כ-200,000 מקרים בשנה).

יש לומר ולציין כי מספר זה גדל ככל שכיחות השמנה מסלימה בקרב נשים בגיל הרבייה. סוכרת הריונית מזוהה לרוב עם סיכון גבוה באופן משמעותי לסיבוכים של הטווח הארוך וסיבוכים של הטווח קצר לאמהות וילדיהם. נשים עם סוכרת היריון בסיכון מוגבר לתחלואה סביב הלידה ולסבילות לגלוקוז וסוכרת מסוג 2 בשנים שלאחר ההריון.

ילדים של נשים עם סוכרת היריון ישנם סיכויים גבוהים יותר להיות שמנים ולסבול מלקויים בסבילות לגלוקוז וסוכרת בילדות ובבגרות המוקדמת. בעוד שמטא-אנליזה של מחקרים אקראיים על ההשפעת הטיפול בסוכרת הריונית והתערבויות שונות לבקרת רמות הגלוקוז בדם, לרבות תזונה, ניטור גלוקוז, שימוש באינסולין, והתערבויות תרופתיות, לא להפחיתו באופן משמעותי את הסיכון סביב הלידה וניאונטליים לרבות "הפרעות" סביב לידה בניתוח קיסרי או לתמותה ילוד.

פעילות גופנית כבר זמן רב ידועה כבעלת תפקיד חשוב בשיפור ההומאוסטזיס של הגלוקוז דרך השפעתה הישירה או העקיפה על הרגישות להורמון אינסולין באמצעות מנגנונים שונים.

לדוגמא, פעילות גופנית ישנם השפעות עצמאיות על סילוק עודפי הגלוקוז על ידי הגברת הרגישות לאינסולין בתיווך סילוק הגלוקוז שלא בתיווך ההורמון אינסולין.

פעילות גופנית יכולה גם להפעיל השפעות ארוכות טווח עקב השיפור בניצול האינסולין באמצעות עליית מסת השרירים ללא שומן. יתר על כן, היתרונות של מניעת או עיכוב התחלתה של סוכרת מסוג 2 בקרב אנשים הרות דווחו שוב ושוב. לכן, פעילות גופנית יכולה להיות פוטנציאל למניעת סוכרת הריונית ותוצאות בריאותיות שליליות קשורות.

מטרת מאמר סקירה שיטתית זו מטא-אנליזה היה להרכיב את הקשר בין פעילות גופנית לבין התפתחות של סוכרת הריון ופעילות גופנית.

כל כתבות המחקר המקוריות נחשבו למעט דוחות במקרה. חיפשנו לכלול מחקרים העריכו את הקשר בין פעילות גופנית לבין הסיכון לפתח סוכרת היריון. מחקרים המדווחים על ליקוי בסבילות לגלוקוז בקרב הסובלות מסוכרת הריונית.

מטא-אנליזה אקראי נערכה על מנת לשלב את הסיכונים היחסיים שדווחו במחקרים המקוריים. ניתוחים נפרדים נעשו עבורם טרום בתקופת ובתחילת ההריון. השמוש במטה-אנליזה אקראית, מביא הטרוגניות בין-המחקרים, שמינון העיצוב וחשיפת האינטנסיביות לא היו אחידים על פי מחקרים; ולכן, בגודלי השפעה דומים. כדי להקל על החשיפה להשוות בין מחקרים, נותחו הסיכונים היחסיים עבור הקטגוריה עקב רמת פעילות גופנית הגבוהה ביותר מול הקטגוריה הנמוכה ביותר. כאשר המחקרים השתמשו ברמה הגבוה ביותר של פעילות כמו קבוצת ההתייחסות שלהם.

המשך עידכונים ממש בקרוב…

ד"ר יעקב קובי (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית. כתב הספרים: אבן הפינה בתחום פיתוח-הגוף. ספורטולוגיה-המדריך לספורטאי. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לייעוץ בקליניקה: 0528567140

התרומת הטיפול בסוכרת כימית בהריון

הﬠרכת התרומה של הטיפול בסוכרת כימית בהריון

סוכרת הריון כימית בהריון כרוכה בשכיחות יתר של סיבוכים ﬠובריים ואימהיים.
איו אחידות דﬠים בגישה למﬠקב וטיפול בסוכרת כימית בהריון. חוסר האחידות הינו סביב השאלה האם מﬠקב אינטנסיבי תור התﬠרבות במהלך הטבﬠי של ההריון ﬠשוי להפחית את שיﬠור הסיבוכים. במטרה לﬠנות ﬠל חלק משאלות אלו התחלנו במﬠקב פרוספרטיבי של הרדרכות ﬠם סוכרת כימית בפרוטוקול אחיד.

אבחנת הסוכרת התבססה ﬠל הקריטריונים של OSALIVAN המﬠקב אחר היולדות בוצﬠ ﬠ"י רופא נשים ודיאטנית.

הדיאטה שניתנה חושבה לפי 30 קלוריות למשקל גוף אידיאלי + 300 קלוריות ליום לצורך ההריון. המﬠקב אחרי איזון הסוכרת התבסס ﬠל ﬠקומת יום דו~שבוﬠית.

המﬠקב המיילדותי כלל ביקורת דו-שבוﬠית במרפאה תוך מﬠקב אולטראסוני וניטור אלקטרוני של הﬠובר. הפרוטוקול הופﬠל ﬠל 120 נשים.

בﬠברן המיילדותי של קבוצת המחקר נמצאו סיבוכי הריון מרובים ביניהם שיﬠור גבוה של לידות מת (%פּ.6) ומקרוזומיה (34%).

בהריון הנוכחי שיﬠור התמותה הסב-לידתי היה 2.5% והתחלואה הﬠוברית הסתכמה ב-25.8% כשהגורמים הﬠיקריים הם מקרוזומיה (11%) והיפרבילירובינמיה (6.89%).

התחלואה האימהית התבטאה ב-יתר לחץ דם (7.5%) ופוליהדראמיון (8.8%) ההתﬠרבות המיילדותית בניהול ההריונות התבטאה בשיﬠור גבוה של לידות יזומות (42.8%) וניתוחים קיסריים (15.1%).

מתוך בדיקת התוצאות הסתבר לנו שקיימים הבדלים משמﬠותיים בין הנשים שהגיﬠו למרפאה לפני שבוﬠ 35 (קבוצה 1) ואלו שהגוﬠו לאחר שבוﬠ 35 (קבוצה 2)  שיﬠור התחלואה הﬠוברית בקבוצה 1 היתה פחותה לﬠומת קבוצה 2  (22% לﬠומת 42.9).

הבדלים אלו בולטים יותר בשיﬠור המקרוזומיה 8.4% בקבוצה 1 לﬠומת 7% .22 בקבוצה 2.

גם בשיﬠור לידות המכשירים נמצא הבדל (4.4% בקבוצה 1 לﬠומת 13.6% בקבוצה 2).

לא נמצאו הבדלים בשכיחות פוליהידראמניון (8.8% בקבוצה 1 לﬠומת 9.1% בקבוצה 2) .

סבל ﬠוברי בלידה (112 בקבוצה 1 לﬠומת 9.1% בקבוצה 2) והיפוגליקמיה של הילוד (3.3% לﬠומת 4.5%).

לסיכום:

הנחתנו היא שהנשים מקבוצה 2 היו חשופות להשפﬠה המזיקה של הסוכרת במשך תקופה ממושכת ללא טיפול, ואלו מקבוצה 1 (ﬠד שבוﬠ 35) זכו למﬠקב ולטיפול במשך תקופה ארוכה יותר ומכאן ההבדלים בתוצאות.

ברור לנו שׂהסוכרת הכימית עדיין נכללת בקטגוריות ההריונות ברי סיכון.

דרי מ. דךליצקי, דר' ד. לברך, גב' א. אדלר, דרי ש. משיח
אגף נשים ויולדות, בי"ח תל-השומר, וביה"ס לרפואה ﬠ"ש םאקלר אוניברסיטת תל-אביב

סוכרת הריון

השפעת עלית המשקל על מהלך ותוצאות ההריון בסוכרת כימית.

איזון סכרת כימית בהריון מתבסס ﬠל דיאטה מאוזנת, ביחס נכוז של פחמימות, חלבונים, ושומנים כמו כן בחלוקה נכונה של המזון למשך היום. נבדקה השפעת הדיאטה ומשקל היולדת ﬠל מהלך ההריון ותוצאותיו ב-120 יולדות ﬠם סוכרת כימית.

היולדות התקבלו למﬠקב קרוב לגלוי הסוכרת והודרכו לדיאטה לפי חישוב של 30 קלוריות לכל ק"גּ משקל הגוף האידיאלי + 300 קליוריות ליום לצורך ההריון. ציפינו שליולדות ﬠם משקל ﬠודף תגרום דיאטה זו לירידה במשקל,

סוכרת סוג 1 | סוכרת סוג 2 | סוכרת הריון | סוכרת מבוגרים | סוכרת נעורים | היפוגליקמיה | היפרגליקמיה | מטפורמין | אינסולין | גלוקגון

ההנחה הייתה שהירידה במשקל הינה זמנית ותלויה במשך הדיאטה. בהנחה זו בדקנו ﬠד כמה משפיﬠ משר המﬠקב ﬠל שכיחות הירידה במשקל. כמו כו בדקנו האם קיימת השפﬠה שלילית לירידה במשקל בזמן המﬠקב ﬠל תוצאות ההריון.
הﬠרכנו גם את שכיחות סיבוכי ההריוו ﬠל פי סך הﬠליה במשקל. 16.5% מהיולדות ירדו במשקל בזמן המﬠקב במרפאה. כל היולדות שירדו במשקל היתקבלו מﬠבו לשבוﬠ 27 להריונן. כשהשוונו את קבוצות היולדות שהגיﬠו לפני השבוﬠ 27 לאלו שהתקבלו אחרי השבוﬠ ה-27, לא נמצא הסבר לירידה
במשקל בגורמים, כגון: גיל היולדת ושיﬠור המשקל הﬠודף . הגיל נמצא דומה בשתי הקבוצות ושיﬠור ﬠודף המשקל נמצא גבוה יותר (21.6%) דוקא בקבוצה שהתקבלה לפני שבוﬠ 27, ההבדל היחיד שנמצא היה במשך המﬠקב: 2.9 + 6.6 שב בקבוצה שהגיﬠה אחרי השבוﬠ ה-27 ו-6.4 + 19.5 בקבוצה שהתקבלה לפני.

לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשכיחות סיבוכי ההריון, כגון: רﬠלת הריון וריבוי מי שפיר.

את השפﬠת הירידה במשקל ﬠל מהלך ההריון ותוצאותיו בדקנו בהשוואת קבוצת היולדות שירדו במשקל לשאר. לא נמצא הבדל בשכיחות התחלואה הﬠוברית, שיﬠור הניתוחים הקיסריום ושיﬠור הסבל הﬠוברי.
גיל ההריוו בלידה היה דומה (1.9 + 39.3 שב' באלו שﬠלו במשקל לﬠומת 1.3 + 39.9 באלו שירדו במשקל) לא נמצא הבדל גם במשקלו הﬠוברים, ההבדל היחידי שנצפה היה במשך המﬠקב: היולדות שירדו במשקל היו במﬠקב במשך 2.8 + 6.3 שב' לﬠומת אלו שﬠלו שהיו במﬠקב 7.4 + 11.7 שבי.

בדיקה נוספת נﬠרכה בהשוואת קבוצת היולדות שﬠלו בהריון מﬠל 12 ק"ג במשקל ליולדות שסך ﬠליתו במשקל היה ﬠד 12 ק"ג, שזוהי ﬠלית המשקל המקובלת בהריון. לא נצפה הבדל ביו שתי הקבוצות בשכיחות הסבל הﬠוברי, בתחלואה הסב לידתית ובשיﬠור סיבוכי ההריון.

בשבוﬠ לידה דומה נמצא הבדל ﬠם מובהקות סטאטיסטית בין ממוצﬠ משקלי הﬠוברים:

3,160 ק"ג בקבוצה שﬠלתה ﬠד 12 ק"ג לﬠומת 3,550 ק"ג בקבוצה שﬠלתה מﬠל 12 ק"ג.

שיעור המקוזומיה היה גבוה משמﬠותית בקבוצה שﬠלתה מﬠל 12 ק"ג (ו22.5 לﬠומת 5,32).

ל ס י כ ו ם

לא נמצאו השלכות שליליות ﬠל מהלך ההריון ותוצאותיו ביולדות שירדו במשקל. הירידה במשקל הינה זמנית ונובﬠת מהתאמת הדיאטה למשקל הגוף האידיאלי ובמﬠקב ארוך מספיק גם ביולדות שירדו במשקל, קרוב לודאי שהיתה נוצפת ﬠליה במשקל. כמו כו קיים קשר בין ﬠליה במשקל מﬠל האופטימום לבין שיﬠור המקוזומיה.

פרוטוקול הטיפול בסוכרת בהריון

מטרת הדיאטה כטיפול בסוכרת הריון, היא אספקת אנרגיה ואבות מזון כפי שמתאים לצרכיה של האישה ההרה, שאיננה סוכרתית ומאידך איזון רמות הסוכר בדם באמצעות התפריט הדיאטטי.

מושגי יסוד בתזונה ודיאטה:

דיאטה – הדיאטה הינה אופן הרגלי האכילה או התפריט המומלץ. דיאטה אינה בהכרח תפריט המיוﬠד לירידה במשקל (דיאטת רזון). קיימות דיאטות רבות ומגוונות לטיפול במצבים שונים. אחת מהו הינה הדיאטה המיועדת לטפל בסוכרת הריון אשר בהחלט אינה דיאטת רזון.

קלוריות – אנרגיה, אותה הגוף צורך באמצﬠות המזון ובמביל "מבזבז" בפעילויות שונות. הקלוריה נמדדת באמצﬠות יחידת מדידה, הנקראת קילו-קלוריה (ק"קל), או בשם הקיצור המקובל, קלוריה.

גופנו זקוק לאנרגיה על מנת לקיים את הפעילויות הבסיסיות, כגון: נשימה ופעילות מערכת הﬠיכול וכן על מנת לקיים פﬠילויות נוספות, כגון: ריצה, הליכה, קפיצה וכו'.

הקלוריה משמשת גם כיחידת המידה לכמות האנרגיה המסופקת לגופנו באמצעות המזון אותו אנו אוכלים. מזונות שונים מספקים לגוף אנרגיה ברמות שונות והקלוריה מאפשרת להשוות בינהם לפי צרכם האנרגטי. לדוגמא: פרוסת לחם ממומﬠת מספקת לגוף פחות אנרגיה בהשוואה ללחמניה בינונית (כ-75 קלוריות בפרוסה, לעומת כ- 150 קלוריות בלחמניה). באופן עקרוני, השמנה תתרחש כאשר המאזן האנרגתי בגוף יהיה חיובי. כלומר, כאשר סה"כ האנרגיה, הנצרכת מהמזון גבוהה מסה"כ האנרגיה "המבוזבזת" ﬠ"י הגוף בפﬠילויות השונות.

אבות המזון – אבות המזוו הם מרכיבי היסוד במזונות אותם אנו אוכלים. אבות המזוו הם: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. שומנים, חלבונים ופחמימות חיוניים לגופנו לצורך קיום הפעילויות השונות, אר מהוים גם מקור אנרגתי לגוף. לﬠומתם, הויטמינים והמינרלים אינם מהוים מקור אנרגתי לגוף, אולם חשיבותם רבה בפעילות התקינה בגוף.

קבוצות תחליפי המזון – קבוצות התחליף הינן חלוקה של כלל סוגי המזון לקבוצות אשר המזונות הנכללים באותה קבוצה, דומים בהרכבם; במנת צריכה מסוימת של מזון הﬠרר הקלורי, כמות החלבון, הפחמימות והשומן , יהיה דומה.. לדוגמא: בקבוצת הלחם מנת תחליף מכילה בממוצﬠ כ- 75 קלוריות, כ- 15 גרם פחמימות ובין 2-3 גרם חלבון. מזונות שווי ﬠרך בבוצקה זו הם: פרוסת לחם, השוקלת כ- 30 גרם, או 1/2 כוס אורז מבושל.

פחמימות – הפחמימות הן אחד מתוך חמש אבות המזון. כל 1 גרם של פחמימה מספקת לגוף כ- 4 קלוריות. את הפחמימות ניתו לחלק לשתי קבוצות עיקריות: פחמימות מורכבות ופחמימות פשוטות. בדיאטה, המיועדת לאישה ההרה הסוכרתית, מושם דגש על הימנﬠות כמﬠט מוחלטת מצריכת הפחמימות הפשוטות וכן בהגבלה בצריכת הפחמימות המורכבות בתפריט, תוך הקפדה על פיזור צריכת הפחמימות המורכבות על פני כל היום.

הפחמימות הפשוטות – הפחמימות הפשוטות כוללות את הסוכרים, הנמצאים במזונות המתוקים למיניהם: סוכר לבו וחום, ממתקים למיניהם, דבש, חלבה, עוגות וﬠוגיות מתוקות, מﬠדני חלב מתוקים (אלו המכילים סוכר), אבקות שוקו, פירות טריים ויבשים ומשקאות מתוקים. כמו כו, ישנם מספר מזונות, המכילים סוכר פשוט על אף, שאינם מתוקים: מיצי פירות כמו מיץ אשכולית החמוץ, החלב, ומוצרי החלב הניגר (לבן, אשל וכו'), שאינם מתוקים.

מומלץ להימנע מצריכת פחמימות פשוטות מאחר ופחמימות אלו נספגות מהר במﬠרכת הﬠיכול ועל כן תורמות לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם. גם "ביס" קטן מעוגת שוקולד, ילווה בד"כ בעלייה חדה של רמות הסוכר.  פירות טריים וחלב ניתן לצרוך במסגרת התפריט היומי, אך בכמות ובזמן, המצוין בתפריט האישי.

הפחמימות המורכבות – הפחמימה המורכבת, כשמה כן היא, מורכבת ממספר רב של יחידות סוכר פשוטות (כדוגמת הגלוקוז), המשמשות כמקור האנרגיה המרכזי בגוף. מבין קבוצות תחליף המזון, קבוצת הלחם היא אחת הקבוצות העשירות ביותר בפחמימות מורכבות. בתהליך הﬠיכול בגופנו מתפרק את הפחמימה המורכבת שבלחם (היא הﬠמילן)  ליחידות הסוכר הפשוטות (גלוקוז) בתהליך איטי ועל כן משפיﬠה ﬠל רמות הסוכר בדם בצורה מתונה. בנוסף, מומלץ שהפחמימות המורכבות, אותן  צורכים, תהיינה עשירות בסיבים תזונתיים. לדוגמא; צריכת לחם חי ﬠדיפה ﬠל צריכת לחם לבן.

סיבים תזונתיים – מקורם של הסיבים התזונתיים בתאי הצמח. הסיבים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: סיבים מסיסים במים וסובים בלתי מסיסים במים. חשיבות רבה לצריכה מספקת של סיבים לגבי כל אדם ובפרט לגבי חולה סוכרת.

לסיבים התזונתיים מספר תפקידים חשובים:

* גופנו אינו מסוגל לעכל ולספוג את הסיבים התזונתיים והם חסרי ערך קלורי. בנוסף, ביכולתם של הסיבים לתרום לתחושת שובﬠ ועל כן, תכולה גבוהה של סיבים במוצרי המזון ובתפריט היומי, שאינם תורמים קלוריות עשויה לתרום לתהליך הירידה במשקל או לשמירה על משקל תקין.

* אתת מהעיות הנפוצות בהריון היא בﬠיית הﬠצירות והטחורים. ניתו לטפל בבﬠיה זו במספר אמצעים תרופתיים וכן באמצעות חומרים שונים, הגורמים לגירוי חזק של המﬠיים, כדוגמת הסנה. אולם, הדרך הטובה ביותר, שאינה מביאה להתמכרות ומתבססת אך ורק על מזון היא הטיפול באמצעות סיבים תזונתיים. בטיפול זה מתבססים על הסיבים הבלתי מסיסים, המזרזים את פעילות מערכת העיכול. בקבוצה זו של הסיבים הבלתי מסיסים ניתן למצוא את הצלולוזה, הנמצאת בקליפת החיטה. חשוב לדﬠת, כי כמות הסיבים בלחם ומוצריו, תלויה בתהליך ייצור הקמח. תכולת הסיבים בלחם לבן, חלה פיתה ובגט נמוכה מתכולת  הסיבים בלחם חי וברוב סוגי ה"לחם קל" ולכן, סוגי לחם אלו מומלצים יותר (דוגמאות למזונות העשירים בסיבים המסיסים / הבלתי מסיסים, ניתן לראות בסוף המאמר).

* במחקרים רבים נמצא,  שצריכת סיבים מסיסים קשורה בספיגה איטית יותר של המזון וכתוצאה מכך השפעה השפעה על הורדת רמות הסוכר בדם וייצוב רמות הסוכר בדם בסוכרת. בקבוצה זו של הסיבים המסיסים ניתן למצוא את הסיבים שבקטניות, בשיבולת שועל ועוד…

למרות היתרונות הרבים, שצוינו לגבי הסיבים התזונתיים חשוב להדגיש שצריכה לא מבוקרת של סיבים בתפריט עלולה להזיק ועל כן חשוב לצרוך את הסיבים בהתאם לתפריט האישי.

ממתיקים מלאכותיים – מטרת הממתיהים המלאכותיים לגבי חולי הסוכרת היא החלפת הסוכר הרגיל (הסוכרוז) בתחליף שלא ישפיﬠ על ﬠליית רמות הסוכר בדם ובכל זאת יספק טﬠם מתוק. הציבור הרחב מוטרד לעיתים משאלת בטיחות השימוש בממתיקים מלכותיים. אחת השאלות המטרידות הינה הקשר בין צריכת הממתיקים למחלות סרטן? כל ממתיק מלאכותי עבר מבדקים רבים לפני שאושר לשימוש בשוק המזון ולגבי כל אחד מהממתיקים קיימת המלצה של משרד הבריאות לגבי המינונים המותרים לשימוש. מומלץ מאוד לבחור את אריזת המוצר הנקנה ולבחון איזה ממתיק הוא מכיל ומהו המינון המומלץ לצריכה. דוגמאות להמלצות אלו: אספרטיים:  אין לצרוך יותר מאשר 40 מ"ג לכל 1 ק"ג משקל גוף. סאכרין: אין לצרוך יותר מאשר 2.5 מ"ג סאכרין לכל 1 ק"ג משקל גוף ביום. אסוסולפם קיי: אין לצרוך יותר מאשר 15 מ"ג לכל 1 ק"ג ליום. ציקלאמט: אין לצרוך יותר מאשר 11 מ"ג לכל 1 ק"ג משקל גוף. אם נבחן תפריט ממוצﬠ, נמצא שסה”כ כמות הממתיקים הנצרכת בממוצﬠ ביום, איננה חורגת מהטווח המומלץ: בתפריט יומי המכיל  100 גרם גלידה דיאטטית, 6 כוסות משקה דיאטטי (כ-1.2 ליטר) ו- 5 טבליות סכארין יש סהײכ כ- מײג סאכרין ו- מ"ג אספרטיים. את הממתיקים המלאכותיים בוחנים על פי דרגת המתיקות שהם תורמים וכן על פי הערך הקלורי. כיום, כמﬠט לכל משקה קיים בשוק יש גירסה דיאטטית וכן לגבי רב מעדני החלב לסוגיהם, הגלידות המסטיקים וכו'.

קבוצת ממתיקים בעלי כושר המתקה גבוה: בקבוצה זו נכללים בין השאר, הסכארין, הציקלאמט, האספרטיים והאסוסלפאם קיי. ממתיקים אלו בעלי כושר המתקה הגבוה בהרבה מזה של הסוכר. הסאכרין, הציקלמאט והאסוסלפאם קיי אינם בצלי ﬠרך אנרגתי, כלומר, חסרי ערך קלורי. לעומתם, האספרטיים בעל ערך קלורי הדומה לערכו הקלורי של הסוכר.

קבוצת ממתיקים בﬠלי כושר המתקה נמוך: לקבוצה זו שייכים הרב כהלים שהם בﬠצם תת הבוצה של הפחמימות.  על קבוצה זו נמנים: הקסיליטול, מניטול, סורביטול וﬠוד. קבוצה זו מכילה כ- 2.4 קלוריות ל- 1 גרם ואופן ספיגתם דומה לזה של הסוכר. על כן מומלץ שחולי סוכרת יימנﬠו מצריכת הרב כהליים.

סוכרת הריון טיפול טבעי

פעילות גופנית תסייע להפחית את רמות סוכר הגבוה בדם ותסייע בשמירה על משקל הגוף התקין. בדקו עם הרופא או המיילדת שלך לתוכניות פעילות גופנית לפני לידה מומלצת.

L-קרניטין עשוי להיות שימושי עבור חולי סוכרת. חומצת אמינו קרניטין וזאת בכדי לנצל חומצות שומן לאנרגייה זמינה במטוכונדריה של השרירים.

הקינמון הוכח בכמה מחקרים כמפחית את רמות הסוכר בדם. הקינמון מחקה את פעילות האינסולין, מעודד ייצור אינסולין מתאי בטא שבלבלב, מדכא את התשוקה למתוק ולאכילה יתרה בכלל וזאת מכיון שהקינמון מאט את התרוקנות הקיבה ותכולת המזון (הארוחה) לתריסריון.

לאכול יותר, אך לפצל את הארחות לכ- 5-6 ארוחות קטנות במהלך היום (הארוחות צריכות להיות עשירות בסיבים ובחלבון) כך המצב יעיל יותר בהשוואה לשלוש אחורות גדולות.

אם תמשיכי לשמור על יומן מזון, ולהשוות אותו לרשומות הגלוקוז בדם שלך, את אמורה להיות מסוגלת לראות את דפוסי פיתוח אשר יעזרו לך לאזן את התזונה שלך להצלחה הטובה ביותר.

סוכרת הריונית

סוכרת בהריון – סוכרת הריונית

סוכרת בהריון או סוכרת הריונית, יש צורך במחקר נוסף כדי לבסס התערבויות תזונתיות אופטימליות בסוכרת הריונית. מספר ראיות מצביעות על כך שדיאטה המגבילה את צריכת  הפחמימות עד 40 אחוזים מצריכת הקלוריות, השומן מספקים 40 אחוזים והחלבון כ- 20 האחוזים הנותרים, משפרת את שליטה והאישון של רמות הסוכר בדם ומפחיתה את הצורך בזריקות אינסולין. מחקרים עתידיים נדרשים להשוות דיאטות מופחתות פחמימות עם דיאטה דלת שומן ועשיר בסיבים, בעיקר תזונה טבעונית.

סוכרת היריון מופיעה אצל כשלושה אחוזים מכלל הנשים ההרות. יש להבחין בין סוכרת הריונית שהתפתחה או התגלתה לראשונה בהיריון (Gestational diabetes), המופיעה ברוב המקרים בחציו השני של ההיריון, והמשפיעה בעיקר על קצב גדילת העובר, השמנת יתר, ושינויים מטבוליים שונים, לבין סוכרת שהיא קדם הריונית (Pre-Gestational diabetes) הנחשבת למחלה קשה יותר, המקושרת להופעת מומים עובריים שונים ושכיחות יתר של הפלות מוקדמות.

תזונה טבעונית עשויה להציג יתרון קליני מאחר שהם אינם כוללים שומן מן רווי מעולם החי, ועלייה בכמות מזון נוטה פחות לגרום לעלייה משמעותית בצריכת שומן רווי. בעוד שתזונה צמחונית או טבעונית עשויה להישמע מגבילה במבט הראשון, הקבילות שלהם במחקרים קליניים דומה לזה של סוגים אחרים של דיאטות. כי תזונה טבעונית אינה מגבילה מנות, קלוריות, או פחמימות, הם צריכים פשוט יותר לעקוב מאשר משטרים המגבילים את הכמויות של מזונות מסוימים.

נמצא כי לסוג הטיפול הדיאטטי לא הייתה השפעה מובהקת על מהלך ההיריון ותוצאות הלידה. אוכלוסיית המחקר נבחנה בנוסף עפ"י חלוקה של קבלה או אי קבלת אינסולין. עפ"י חלוקה זו נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות, בקבוצת הנשים שקיבלה אינסולין נמצאו ערכים גבוהים יותר של המדדים הבאים: HBAIC (עדיין בטווח הנורמה), ערכי הסוכר בצום, BMI וממוצע ערכים פתולוגיים (במבחן העמסת הסוכר). מובהקות ערכי BMI ורמות הסוכר בצום נמצאה כה גבוהה, עד שערכים אלו נמצאו כמדדים לחיזוי הכישלון בדיאטת 40% פחמימות או לצורך באינסולין.

סוכרת היריון

סוכרת היריון מהי?

אנו מכירים בשלושה סוגים עיקריים של סוכרת: סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים"), סוכרת מסוג 2 ("סוכרת מבוגרים"), וסוכרת היריון ("סוכרת הריונית"). לשלושת המחלות הנ"ל יש תסמינים והשלכות דומות מאוד, אבל הן נגרמות מסיבות שונות בהתאם לנתונים הנ"ל. כל צורות הסוכרת נגרמות בגלל בעיה כזאת או אחרת בייצור אינסולין או בניצולו: מצב שבו תאי בטא בלבלב אינם מסוגלים לייצר כמות מספקת של אינסולין כדי למנוע היפרגליקמיה (סוכרת סוג 1), או במצב שבו הגוף מיוצר אינסולין, אך ברמה גבוהה מהדרוש, אבל הגוף מפתח תנגודת להשפעותיו (סוכרת סוג 2).

סוכרת הריון, סוכרת שהתריגר שלה הינו שינויים הורמונאליים התתרחשים בעת הריון. למעשה בסוכרת הריון נובעת מהתנגדות יחסית להורמון אינסולין, כלומר הקולטנים של הגוף פחות רגישים להשפעת ההורמון אינסולין. סוכרת מבוגרים