סוכרת, אינסולין ואבץ

הקשר בין סוכרת, ההורמון אינסולין והמינרל אבץ הינו מורכב ביותר. בסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) יש חוסר בייצור האינסולין, ובסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) ישנה התנגדות להשפעת ההורמון אינסולין.

בסוכרת מסוג 1 ובסוכרת מסוג 2 ישנם אותם סיבוכים ארוכי טווח. הומאוסטזיס והשפעות האבץ במחלת הסוכרת נצפתה במובנים רבים. בסוכרת – או בהיפרגליקמיה (רמת סוכר גבוה בדם) וכמובן שלא כל נגע ראשוני קשור לסוכרת, האחראית לאובדן מוגבר של מינרלים (ואבץ) מוגבר בשתן.

בעת מחסור במינרל אבץ, אשר עשוי לפחות באופן פוטנציאלי, להחמיר את נזקים הנגרמים לציטוקינים בהתקפה אוטואימונית שהורסת את תא בטא בלבלב (בסוכרת מהסוג 1), אינו ברור. אך האבץ משחק תפקיד ברור בסינתזה, אחסון והפרשת ההורמון אינסולין, אולי עקב החמרת הבעיה, במיוחד בסוכרת מסוג 2.
מספר סיבוכים של מחלת הסוכרת עשויים להיות קשורים לחמצון תאים מוגבר עקב פעילות ההרסנית של הרדיקלים החופשיים הקשורים גם לירידה באבץ בתאים ובאנזימים נוגדי חמצון התלויים במינרל זה. נראה שישנם יחסי גומלין מורכבים בין המינרל אבץ, הן בסוכרת מסוג 1 והן בסוכרת מסוג 2. התפקידו של האבץ מבחינה קלינית המחלת הסוכרת, הסיבוכים שלה, או במניעת הסוכרת הינו, במקרה הטוב, אינו ברור !!!
מתוך: Journal of the American College of Nutrition
Volume 17, Issue 2, 1998

צריכת אבץ וסיכון להתפתחות סוכרת ומחלת לב כליליות וגורמים הקשורים לתנגודת לאינסולין באוכלוסייה כפרית ועירונית של צפון הודו

מטרת התחקר הייתה: לקבוע את הקשר בין צריכת אבץ הנוכחית ושכיחות של מחלת לב כלילית (coronary artery disease – CAD) וסוכרת וכן גורמים הקשורים לתנגודת לאינסולין.

תוצאות המחקר: השכיחות גבוהה יותר של מחלות לה קורונאריות (CAD), סוכרת ואי סבילות לגלוקוז היו גבוהים יותר ובאופן משמעותי בקרב הנבדקים שצרכו מזונות הדלים יותר במינרל אבץ בתזונתם.

הייתה שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, רמות כולסטרול והיפרכולסטרולמיה (רמת טריגליצרידים גבוה בדם) ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה (HDL-כולסטרול) נמוכות אשר הראו מגמה של עלייה משמעותית בצריכה נמוכה של אבץ. ליפופרוטאין בסרום ורמות אינסולין בפלזמה שעתיים היו קשורים גם עם צריכת אבץ נמוכה.
ניתוח רגרסיה לוגיסטי רב משתנים לאחר תקנון לגיל הראה שצריכת אבץ נמוכה הייתה עלייה במחלות לב קורונריות (CAD) שהיו קשורים בצורה הפוכה.

מסקנה המחקר: היא שצריכה נמוכה יותר של אבץ בתזונה וכתוצאה מכך רמות אבץ בסרום נמוכות היו קשורות עם שכיחות מוגברת של מחלות לב קורונריות וסוכרת ומספר גורמי סיכון הקשורים, כולל יתר לחץ דם, רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם (hypertriglyceridemia) וגורמים אחרים המעידים על עמידות לאינסולין מתונה.

מתוך: Journal of the American College of Nutrition
Volume 17, Issue 6, 1998

סוכרת ונוגדי חמצון

סוכרת הינה מחלה מטבולית בעלת פנים מרובים, בסוכרת ישנה עלייה בסטרס חמצוני שתורם לפתוגנזה של המחלה המתישה. לכן ישנן חקירות אודות השימוש בחומרים נוגדי חמצון (antioxidants) כגישה טיפולית משלימה בסוכרת.

חומצת אלפא ליפואית, הינה תרכובת טבעית אשר ממלאת תפקיד חיוני בתגובות הביואנרגטיות במיטוכונדריה. חומצת אלפא ליפואית כרכיב נוגד חמצון לשימוש בכדי לצמצם את סיבוכי מחלת הסוכרת.

חומצת אלפא ליפואית, עושה קלצייה (chelates) עם יונים של מתכות, ומשפרת את התגובת נוגדי חמצון אחרים, כגון: ויטמין C, ויטמין E, וגלוטתיון. דבר זה מגביר את מערכת הגנה נוגדת חמצון דרך ביטוי הגנים נוגד חמצון NRF-2 בתיווך וע"י אפנון של proliferator peroxisome הופעל הקולטנים מוסדרים גנים.

חומצת אלפא ליפואית מעכבת פקטור הגרעיני kappa B ומפעילה AMPK בשרירי השלד, אשר העלי השפעות והשלכות מטבוליות.

פעולות מגוונות אלה מראות כי חומצה ליפואית פועלת ע"י מנגנונים רבים, שרבים מהם כבר נחשפו רק לאחרונה.

בסקירה זו נסכם בקצרה את המאפיינים ביוכימיים הידועים של החומצה ליפואית ולאחר מכן דנו במנגנוני החמצון המעורבים בסיבוכי סוכרת ובמנגנונים שבאמצעותם חומצת אלפא ליפואית יכולה לשפר את התגובות הנ"ל. הממצאים של חלק מהניסויים הקליניים שבי יפואית הממשל נבדק בחולים סוכרתיים במהלך עשר שנים. נראה כי היתרון הברור של תוספת חומצה ליפואית הוא בחולים עם נוירופתיה סוכרתית.

חומצה ליפואית או α-ליפואית (ALA) מסונתזת ע"י אנזימים בצמחים ובבעלי חיים. התרכובת הינה תרכובת טבעית היות והיא ידוע גם בשם חומצת 1,2-dithiolane-3-pentanoic או חומצה thioctic.
מתוך: Busby R. W., Schelvis J. P. M., Yu D. S., Babcock G. T., Marletta M. A. (1999). Lipoic acid biosynthesis: LipA is an iron-sulphur protein. J. Am. Chem. Soc. 121, 4706–4707. doi: 10.1021/ja990134g.

פונקציה ביולוגית של חומצה אלפא ליפואית: בנוסף להיותה בעלת פעילות אנטי-אוקסידנטית, ייתכן גם שתוכל לחחדש את השפעתם של נוגדי חמצון אנדוגניים אחרים, כגון: ויטמינים C ו- E, ויש ביכולת נטרול רדיקלים חופשיים (Biewenga et al, 1997;. Bast וHaenen, 2003).
מתוך: Review The pharmacology of the antioxidant lipoic acid.
Biewenga GP, Haenen GR, Bast A
Gen Pharmacol. 1997 Sep; 29(3):315-31.

התחדשות נוגדי חמצון

כאשר מולקולה נוגדת חמצון מגיבה עם מולקולות רדיקלים חופשיים יציבים, המולקולה נוגדת החמצון עצמה הופכת להיות מחמצנת ומאבדת את ההיתרונות שלה עד שהיא מתמחזרת שוב. יש חומצה אלפא ליפואית כאמור ישנה את היכולת להפחית את תגובת החמצון של רכיבים נוגדי חמצון אחרים, כגון: ויטמין C ו- E, וגלוטטיון (glutathione).

חומצה אלפא ליפואית מעלה את רמות הגלוטטיון באמצעות יכולתה להגביר את ספיגת חומצת האמינו ציסטאין.
מתוך: Influence of alpha-lipoic acid on intracellular glutathione in vitro and in vivo.
Busse E, Zimmer G, Schopohl B, Kornhuber B
Arzneimittelforschung. 1992 Jun; 42(6):829-31.

שימושים קליניים בחומצה אלפא ליפואית

חומצת אלפא ליפואית הינה יעילה בהרבה יותר במצבים פתולוגיים תגובות החמצן היו מעורבים, לרבות במחלת הסוכרת.

בבני אדם, חומצת אלפא ליפואית מסונתזת בכבד וברקמות אחרות, כמו כן מתקבלת משני מקורות מעולם הצומח (כגון: תרד) ומעולם החי (כגוון: בשרים בדיאטה הרגילה). יש לציין כי ריכוז החומצה האלפא ליפואית הינה גבוהה יותר בהשוואה למקורות העולם הצומח.

מקורות לחומצת אלפא ליפואית

חומצת אלפא ליפואית נמצאת בלב, בכבד, בכליות וכו' ובצומח: תרד, ברוקולי, עגבניות, אפונה, כרוב ניצנים, וסובין אורז הם בין מקורות צמחיים עשירים ביותר לחומצת אלפא ליפואית.

חומצת אלפא ליפואית נספגת במהירות ממערכת העיכול וכך ניתן לארות את העלייה ברמות החומצת אלפא ליפואית בפלזמה. בדרך כלל, 20-40% מהחומצת אלפא ליפואית הנאכלים נספגים.

הצטברות הטריגליצרידים בשרירי השלד תורמת לתגובת העמידות לאינסולין, התנגודת לאינסולין קשורה עם השמנת יתר וסוכרת מסוג 2 (Goodpaster and Kelley, 2002).
מתוך: Review Skeletal muscle triglyceride: marker or mediator of obesity-induced insulin resistance in type 2 diabetes mellitus?
Goodpaster BH, Kelley DE
Curr Diab Rep. 2002 Jun; 2(3):216-22.

אינסולין כאשר חולדות מקבלות תוספת של חומצת אלפא ליפואית, ניצפה עלייה בניצול הגלוקוז בגוף. חומצת אלפא ליפואית בנוסף הגדילה את חמצון חומצות השומן בשריר השלד (Lee et al., 2005a).
מתוך: Alpha-lipoic acid increases insulin sensitivity by activating AMPK in skeletal muscle.
Lee WJ, Song KH, Koh EH, Won JC, Kim HS, Park HS, Kim MS, Kim SW, Lee KU, Park JY
Biochem Biophys Res Commun. 2005 Jul 8; 332(3):885-91.