סוכרת עודף סוכר בדם ובשתן

במחלת הסוכרת ניתן להבחין בעודף סוכרת בדם ובשתן. אירגון הבריאות העולמי מכיר בשלוש צורות של מחלת הסוכרת, סוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2, וסוכרת הריון.

 

מחלת סוכרת בכלליות

מחלת הסוכרת היא מחלה מטבולית אנדוקרינית. מחלת הסוכרת מתאפיינת ברמות סוכר (גלוקוז) גבוהות בדם ובשתן, לכן בדיקת דם ושתן נמצא רמות סוכר גבוהות.

שמה של המחלה נגזר מהמילה הלטינית: דיאבטיס מליטוס, ומשמעותו – שתן מתוק.

אירגון הבריאות העולמי מכיר בשלוש צורות של מחלת הסוכרת,

הראשונה היא סוכרת מסוג 1 שמוכרת בלשון העם כסוכרת נעורים. הסוכרת הנ"ל תלויה בהורמונים אינסולין, כלומר שהחולה או החולים במחלת הסוכרת מסוג 1, זקוקים לאינסולין ממקור חיצוני, כלומר בזריקות בכדי לחיות אורח חיים תקין.

סוכרת הריון וסוכרת מסוג 2 בעלות תסמינים דומים ביותר, אך לפתולוגיה גורמים שונים.

כל סוגי מחלות הסוכרת נגרמות בשל בעיות ביצור הורמון אינסולין ו/או בעיות בקליטתו, מצב שבו תאי בטא בלבלב המייצרים אינסולין, וליתר דיוק כשני אחוזים מהלבלב, אינם מסוגלים לייצר כמויות גבוהות מספיק של הורמום אינסולין בכדי לימנוע מצב של היפרגליקמיה – סוכרת.

מחלת הסוכרת מבחינה היסטורית

מבחינה היסטורית מחלת הסוכרת ידועה עוד מימי קדם, ביוון העתיקה איבחנו אותה ע"י טעם מתוק בשתן של חולי הסוכרת, מיכן שמה ביוונית דיאבטיס מליטוס, שפירושה כאמור הטלת שתן מתוק כדבש, אולם הגורם למחלה התגלה רק בתחילת המאה ה- 20.

האבחנה וההבנה בין סוגי הסוכרת השונים, כלומר בין מחלת סוכרת סוג 1 למחלת סוכרת סוג 2 נעשתה בשנת 1935.

 

סוכרת וההורמון אינסולין

אינסולין הינו הורמון חלבוני (הורמון פפטידי) בעל השפעה אנבולית. האינסולין מופרש שתאי ביטא של איי לגראהייס שבלבלב. האינסולין מופרש מבלוטת הלבלב אל מחזור הדם ומישם פועל להורדת רמות הסוכר בדם.

להורמון אינסולין השפעות רבות, אך ההשפעה הנודעת החשובה ביותר היא שמירת ערכי סוכר תקינים בדם, כלומר הורדת רמת סוכר בדם ומניעת היפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות בדם).

אבחון הסוכרת

אבחון מחלת הסוכרת מסוג 2 "קשה" יותר היות והחילים במחלה אינם נבדקים, היותר וסוכרת הנ"ל עשויה להיות שקטה. החולה עשוי לסבול ממנה שנים רבות, לפני שהוא מגיע לאיבחון. לכן חשוב לאבחן את המחלה בזמן במידת האפשר, איבחון המחלה מוקדם יותר ימנע סיבוכים עתידיים גדולים יותר, כגון: מחלות לב וכלי דם, מחלות כליה ועוד…

בחולי סוכרת סוג 1 קל יותר לאבחן, היות והחולה בסוכרת סוג 1, סובל מתסמינים חזקים יותר וצריך לטפל בצורה מהירה.

טיפול בסוכרת

הטיפול במחלת הסוכרת דורש לרוב שלושה גורמים חשובים: תזונה בפעילות גופנית המותאמים באופן אישי למטופל וטיפול תרופתי – בעיקר לחולי סוכרת טייפ 1.

בחולי סוכרת מסוג 2 שיש לי מטופלים רבים אשר סובלים מהבעיה, לעיתים קרובות ניתן לאזן אותם, כלומר לאזן את רמות הסוכר בדם, עד כדי כך שהם אינם זקוקים עוד לטיפול תרופתי פרמקולוגי בכלל!.

הכרום הינו מינרל החשוב ביותר לאיזון רמות הסוכר בדם, ועשוי לשפר את פעילות ההורמון אינסולין. הכרום נספג באופן "לקוי" בגופנו כ- 3 על 8 אחוזים נקלטים. מקורות טובים למינרל כרום הם: דגנים מלאים, בשרים, גבינות קשות, שמרים, פטריות, חלמון הביצה (הצהוב).

יש לציין כי הכרום משחק בעת צריכת תזונה העשירה בסוכרים ובפחמימות מזוקקות, במצב הנ"ל ישנה עלייה בהפרשתו. כמו כן, פעילות גופנית מוגברת מגבירה את אפרשת הכרום. חשוב להדגיש כי המינרל כרום מתחרה על הספיגה במינרלים אבץ וברזל, לכן לא מומלץ לצרוך אותם יחד!. חומצה פיטית וחומצה אוקסלית מפרישים את הכרום עקב קשירתם (של מינרלים בכלל) במערכת העיכול והפרשתם בצואה.

המינרל ונדיום בעל חשיבות למטבוליזם של הסוכר. המינרל ונדיום עשוי להוריד את רמות הגלוקוז בדם. במצבי חסר במינרל עשויה להתפתח היפרגליקמיה וזאת עקב פעילות חשובה בשיפור ומניעת התנגודת להורמון אינסולין. מקורות טובים למינרל הם שמיר, צנונית, פטרוזיליה וחסה.

ישנם צמחי מרפא בעלי פעילות אנטי סוכרתית, ויש לשלבם בצורה אישית ובהתאמה לפרט בכדי למנוע תופעות לוואי בלתי רצויות.

התרומת הטיפול בסוכרת כימית בהריון

הﬠרכת התרומה של הטיפול בסוכרת כימית בהריון

סוכרת הריון כימית בהריון כרוכה בשכיחות יתר של סיבוכים ﬠובריים ואימהיים.
איו אחידות דﬠים בגישה למﬠקב וטיפול בסוכרת כימית בהריון. חוסר האחידות הינו סביב השאלה האם מﬠקב אינטנסיבי תור התﬠרבות במהלך הטבﬠי של ההריון ﬠשוי להפחית את שיﬠור הסיבוכים. במטרה לﬠנות ﬠל חלק משאלות אלו התחלנו במﬠקב פרוספרטיבי של הרדרכות ﬠם סוכרת כימית בפרוטוקול אחיד.

אבחנת הסוכרת התבססה ﬠל הקריטריונים של OSALIVAN המﬠקב אחר היולדות בוצﬠ ﬠ"י רופא נשים ודיאטנית.

הדיאטה שניתנה חושבה לפי 30 קלוריות למשקל גוף אידיאלי + 300 קלוריות ליום לצורך ההריון. המﬠקב אחרי איזון הסוכרת התבסס ﬠל ﬠקומת יום דו~שבוﬠית.

המﬠקב המיילדותי כלל ביקורת דו-שבוﬠית במרפאה תוך מﬠקב אולטראסוני וניטור אלקטרוני של הﬠובר. הפרוטוקול הופﬠל ﬠל 120 נשים.

בﬠברן המיילדותי של קבוצת המחקר נמצאו סיבוכי הריון מרובים ביניהם שיﬠור גבוה של לידות מת (%פּ.6) ומקרוזומיה (34%).

בהריון הנוכחי שיﬠור התמותה הסב-לידתי היה 2.5% והתחלואה הﬠוברית הסתכמה ב-25.8% כשהגורמים הﬠיקריים הם מקרוזומיה (11%) והיפרבילירובינמיה (6.89%).

התחלואה האימהית התבטאה ב-יתר לחץ דם (7.5%) ופוליהדראמיון (8.8%) ההתﬠרבות המיילדותית בניהול ההריונות התבטאה בשיﬠור גבוה של לידות יזומות (42.8%) וניתוחים קיסריים (15.1%).

מתוך בדיקת התוצאות הסתבר לנו שקיימים הבדלים משמﬠותיים בין הנשים שהגיﬠו למרפאה לפני שבוﬠ 35 (קבוצה 1) ואלו שהגוﬠו לאחר שבוﬠ 35 (קבוצה 2)  שיﬠור התחלואה הﬠוברית בקבוצה 1 היתה פחותה לﬠומת קבוצה 2  (22% לﬠומת 42.9).

הבדלים אלו בולטים יותר בשיﬠור המקרוזומיה 8.4% בקבוצה 1 לﬠומת 7% .22 בקבוצה 2.

גם בשיﬠור לידות המכשירים נמצא הבדל (4.4% בקבוצה 1 לﬠומת 13.6% בקבוצה 2).

לא נמצאו הבדלים בשכיחות פוליהידראמניון (8.8% בקבוצה 1 לﬠומת 9.1% בקבוצה 2) .

סבל ﬠוברי בלידה (112 בקבוצה 1 לﬠומת 9.1% בקבוצה 2) והיפוגליקמיה של הילוד (3.3% לﬠומת 4.5%).

לסיכום:

הנחתנו היא שהנשים מקבוצה 2 היו חשופות להשפﬠה המזיקה של הסוכרת במשך תקופה ממושכת ללא טיפול, ואלו מקבוצה 1 (ﬠד שבוﬠ 35) זכו למﬠקב ולטיפול במשך תקופה ארוכה יותר ומכאן ההבדלים בתוצאות.

ברור לנו שׂהסוכרת הכימית עדיין נכללת בקטגוריות ההריונות ברי סיכון.

דרי מ. דךליצקי, דר' ד. לברך, גב' א. אדלר, דרי ש. משיח
אגף נשים ויולדות, בי"ח תל-השומר, וביה"ס לרפואה ﬠ"ש םאקלר אוניברסיטת תל-אביב

סוכרת הריון

השפעת עלית המשקל על מהלך ותוצאות ההריון בסוכרת כימית.

איזון סכרת כימית בהריון מתבסס ﬠל דיאטה מאוזנת, ביחס נכוז של פחמימות, חלבונים, ושומנים כמו כן בחלוקה נכונה של המזון למשך היום. נבדקה השפעת הדיאטה ומשקל היולדת ﬠל מהלך ההריון ותוצאותיו ב-120 יולדות ﬠם סוכרת כימית.

היולדות התקבלו למﬠקב קרוב לגלוי הסוכרת והודרכו לדיאטה לפי חישוב של 30 קלוריות לכל ק"גּ משקל הגוף האידיאלי + 300 קליוריות ליום לצורך ההריון. ציפינו שליולדות ﬠם משקל ﬠודף תגרום דיאטה זו לירידה במשקל,

סוכרת סוג 1 | סוכרת סוג 2 | סוכרת הריון | סוכרת מבוגרים | סוכרת נעורים | היפוגליקמיה | היפרגליקמיה | מטפורמין | אינסולין | גלוקגון

ההנחה הייתה שהירידה במשקל הינה זמנית ותלויה במשך הדיאטה. בהנחה זו בדקנו ﬠד כמה משפיﬠ משר המﬠקב ﬠל שכיחות הירידה במשקל. כמו כו בדקנו האם קיימת השפﬠה שלילית לירידה במשקל בזמן המﬠקב ﬠל תוצאות ההריון.
הﬠרכנו גם את שכיחות סיבוכי ההריוו ﬠל פי סך הﬠליה במשקל. 16.5% מהיולדות ירדו במשקל בזמן המﬠקב במרפאה. כל היולדות שירדו במשקל היתקבלו מﬠבו לשבוﬠ 27 להריונן. כשהשוונו את קבוצות היולדות שהגיﬠו לפני השבוﬠ 27 לאלו שהתקבלו אחרי השבוﬠ ה-27, לא נמצא הסבר לירידה
במשקל בגורמים, כגון: גיל היולדת ושיﬠור המשקל הﬠודף . הגיל נמצא דומה בשתי הקבוצות ושיﬠור ﬠודף המשקל נמצא גבוה יותר (21.6%) דוקא בקבוצה שהתקבלה לפני שבוﬠ 27, ההבדל היחיד שנמצא היה במשך המﬠקב: 2.9 + 6.6 שב בקבוצה שהגיﬠה אחרי השבוﬠ ה-27 ו-6.4 + 19.5 בקבוצה שהתקבלה לפני.

לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשכיחות סיבוכי ההריון, כגון: רﬠלת הריון וריבוי מי שפיר.

את השפﬠת הירידה במשקל ﬠל מהלך ההריון ותוצאותיו בדקנו בהשוואת קבוצת היולדות שירדו במשקל לשאר. לא נמצא הבדל בשכיחות התחלואה הﬠוברית, שיﬠור הניתוחים הקיסריום ושיﬠור הסבל הﬠוברי.
גיל ההריוו בלידה היה דומה (1.9 + 39.3 שב' באלו שﬠלו במשקל לﬠומת 1.3 + 39.9 באלו שירדו במשקל) לא נמצא הבדל גם במשקלו הﬠוברים, ההבדל היחידי שנצפה היה במשך המﬠקב: היולדות שירדו במשקל היו במﬠקב במשך 2.8 + 6.3 שב' לﬠומת אלו שﬠלו שהיו במﬠקב 7.4 + 11.7 שבי.

בדיקה נוספת נﬠרכה בהשוואת קבוצת היולדות שﬠלו בהריון מﬠל 12 ק"ג במשקל ליולדות שסך ﬠליתו במשקל היה ﬠד 12 ק"ג, שזוהי ﬠלית המשקל המקובלת בהריון. לא נצפה הבדל ביו שתי הקבוצות בשכיחות הסבל הﬠוברי, בתחלואה הסב לידתית ובשיﬠור סיבוכי ההריון.

בשבוﬠ לידה דומה נמצא הבדל ﬠם מובהקות סטאטיסטית בין ממוצﬠ משקלי הﬠוברים:

3,160 ק"ג בקבוצה שﬠלתה ﬠד 12 ק"ג לﬠומת 3,550 ק"ג בקבוצה שﬠלתה מﬠל 12 ק"ג.

שיעור המקוזומיה היה גבוה משמﬠותית בקבוצה שﬠלתה מﬠל 12 ק"ג (ו22.5 לﬠומת 5,32).

ל ס י כ ו ם

לא נמצאו השלכות שליליות ﬠל מהלך ההריון ותוצאותיו ביולדות שירדו במשקל. הירידה במשקל הינה זמנית ונובﬠת מהתאמת הדיאטה למשקל הגוף האידיאלי ובמﬠקב ארוך מספיק גם ביולדות שירדו במשקל, קרוב לודאי שהיתה נוצפת ﬠליה במשקל. כמו כו קיים קשר בין ﬠליה במשקל מﬠל האופטימום לבין שיﬠור המקוזומיה.

פרוטוקול הטיפול בסוכרת בהריון

מטרת הדיאטה כטיפול בסוכרת הריון, היא אספקת אנרגיה ואבות מזון כפי שמתאים לצרכיה של האישה ההרה, שאיננה סוכרתית ומאידך איזון רמות הסוכר בדם באמצעות התפריט הדיאטטי.

מושגי יסוד בתזונה ודיאטה:

דיאטה – הדיאטה הינה אופן הרגלי האכילה או התפריט המומלץ. דיאטה אינה בהכרח תפריט המיוﬠד לירידה במשקל (דיאטת רזון). קיימות דיאטות רבות ומגוונות לטיפול במצבים שונים. אחת מהו הינה הדיאטה המיועדת לטפל בסוכרת הריון אשר בהחלט אינה דיאטת רזון.

קלוריות – אנרגיה, אותה הגוף צורך באמצﬠות המזון ובמביל "מבזבז" בפעילויות שונות. הקלוריה נמדדת באמצﬠות יחידת מדידה, הנקראת קילו-קלוריה (ק"קל), או בשם הקיצור המקובל, קלוריה.

גופנו זקוק לאנרגיה על מנת לקיים את הפעילויות הבסיסיות, כגון: נשימה ופעילות מערכת הﬠיכול וכן על מנת לקיים פﬠילויות נוספות, כגון: ריצה, הליכה, קפיצה וכו'.

הקלוריה משמשת גם כיחידת המידה לכמות האנרגיה המסופקת לגופנו באמצעות המזון אותו אנו אוכלים. מזונות שונים מספקים לגוף אנרגיה ברמות שונות והקלוריה מאפשרת להשוות בינהם לפי צרכם האנרגטי. לדוגמא: פרוסת לחם ממומﬠת מספקת לגוף פחות אנרגיה בהשוואה ללחמניה בינונית (כ-75 קלוריות בפרוסה, לעומת כ- 150 קלוריות בלחמניה). באופן עקרוני, השמנה תתרחש כאשר המאזן האנרגתי בגוף יהיה חיובי. כלומר, כאשר סה"כ האנרגיה, הנצרכת מהמזון גבוהה מסה"כ האנרגיה "המבוזבזת" ﬠ"י הגוף בפﬠילויות השונות.

אבות המזון – אבות המזוו הם מרכיבי היסוד במזונות אותם אנו אוכלים. אבות המזוו הם: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. שומנים, חלבונים ופחמימות חיוניים לגופנו לצורך קיום הפעילויות השונות, אר מהוים גם מקור אנרגתי לגוף. לﬠומתם, הויטמינים והמינרלים אינם מהוים מקור אנרגתי לגוף, אולם חשיבותם רבה בפעילות התקינה בגוף.

קבוצות תחליפי המזון – קבוצות התחליף הינן חלוקה של כלל סוגי המזון לקבוצות אשר המזונות הנכללים באותה קבוצה, דומים בהרכבם; במנת צריכה מסוימת של מזון הﬠרר הקלורי, כמות החלבון, הפחמימות והשומן , יהיה דומה.. לדוגמא: בקבוצת הלחם מנת תחליף מכילה בממוצﬠ כ- 75 קלוריות, כ- 15 גרם פחמימות ובין 2-3 גרם חלבון. מזונות שווי ﬠרך בבוצקה זו הם: פרוסת לחם, השוקלת כ- 30 גרם, או 1/2 כוס אורז מבושל.

פחמימות – הפחמימות הן אחד מתוך חמש אבות המזון. כל 1 גרם של פחמימה מספקת לגוף כ- 4 קלוריות. את הפחמימות ניתו לחלק לשתי קבוצות עיקריות: פחמימות מורכבות ופחמימות פשוטות. בדיאטה, המיועדת לאישה ההרה הסוכרתית, מושם דגש על הימנﬠות כמﬠט מוחלטת מצריכת הפחמימות הפשוטות וכן בהגבלה בצריכת הפחמימות המורכבות בתפריט, תוך הקפדה על פיזור צריכת הפחמימות המורכבות על פני כל היום.

הפחמימות הפשוטות – הפחמימות הפשוטות כוללות את הסוכרים, הנמצאים במזונות המתוקים למיניהם: סוכר לבו וחום, ממתקים למיניהם, דבש, חלבה, עוגות וﬠוגיות מתוקות, מﬠדני חלב מתוקים (אלו המכילים סוכר), אבקות שוקו, פירות טריים ויבשים ומשקאות מתוקים. כמו כו, ישנם מספר מזונות, המכילים סוכר פשוט על אף, שאינם מתוקים: מיצי פירות כמו מיץ אשכולית החמוץ, החלב, ומוצרי החלב הניגר (לבן, אשל וכו'), שאינם מתוקים.

מומלץ להימנע מצריכת פחמימות פשוטות מאחר ופחמימות אלו נספגות מהר במﬠרכת הﬠיכול ועל כן תורמות לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם. גם "ביס" קטן מעוגת שוקולד, ילווה בד"כ בעלייה חדה של רמות הסוכר.  פירות טריים וחלב ניתן לצרוך במסגרת התפריט היומי, אך בכמות ובזמן, המצוין בתפריט האישי.

הפחמימות המורכבות – הפחמימה המורכבת, כשמה כן היא, מורכבת ממספר רב של יחידות סוכר פשוטות (כדוגמת הגלוקוז), המשמשות כמקור האנרגיה המרכזי בגוף. מבין קבוצות תחליף המזון, קבוצת הלחם היא אחת הקבוצות העשירות ביותר בפחמימות מורכבות. בתהליך הﬠיכול בגופנו מתפרק את הפחמימה המורכבת שבלחם (היא הﬠמילן)  ליחידות הסוכר הפשוטות (גלוקוז) בתהליך איטי ועל כן משפיﬠה ﬠל רמות הסוכר בדם בצורה מתונה. בנוסף, מומלץ שהפחמימות המורכבות, אותן  צורכים, תהיינה עשירות בסיבים תזונתיים. לדוגמא; צריכת לחם חי ﬠדיפה ﬠל צריכת לחם לבן.

סיבים תזונתיים – מקורם של הסיבים התזונתיים בתאי הצמח. הסיבים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: סיבים מסיסים במים וסובים בלתי מסיסים במים. חשיבות רבה לצריכה מספקת של סיבים לגבי כל אדם ובפרט לגבי חולה סוכרת.

לסיבים התזונתיים מספר תפקידים חשובים:

* גופנו אינו מסוגל לעכל ולספוג את הסיבים התזונתיים והם חסרי ערך קלורי. בנוסף, ביכולתם של הסיבים לתרום לתחושת שובﬠ ועל כן, תכולה גבוהה של סיבים במוצרי המזון ובתפריט היומי, שאינם תורמים קלוריות עשויה לתרום לתהליך הירידה במשקל או לשמירה על משקל תקין.

* אתת מהעיות הנפוצות בהריון היא בﬠיית הﬠצירות והטחורים. ניתו לטפל בבﬠיה זו במספר אמצעים תרופתיים וכן באמצעות חומרים שונים, הגורמים לגירוי חזק של המﬠיים, כדוגמת הסנה. אולם, הדרך הטובה ביותר, שאינה מביאה להתמכרות ומתבססת אך ורק על מזון היא הטיפול באמצעות סיבים תזונתיים. בטיפול זה מתבססים על הסיבים הבלתי מסיסים, המזרזים את פעילות מערכת העיכול. בקבוצה זו של הסיבים הבלתי מסיסים ניתן למצוא את הצלולוזה, הנמצאת בקליפת החיטה. חשוב לדﬠת, כי כמות הסיבים בלחם ומוצריו, תלויה בתהליך ייצור הקמח. תכולת הסיבים בלחם לבן, חלה פיתה ובגט נמוכה מתכולת  הסיבים בלחם חי וברוב סוגי ה"לחם קל" ולכן, סוגי לחם אלו מומלצים יותר (דוגמאות למזונות העשירים בסיבים המסיסים / הבלתי מסיסים, ניתן לראות בסוף המאמר).

* במחקרים רבים נמצא,  שצריכת סיבים מסיסים קשורה בספיגה איטית יותר של המזון וכתוצאה מכך השפעה השפעה על הורדת רמות הסוכר בדם וייצוב רמות הסוכר בדם בסוכרת. בקבוצה זו של הסיבים המסיסים ניתן למצוא את הסיבים שבקטניות, בשיבולת שועל ועוד…

למרות היתרונות הרבים, שצוינו לגבי הסיבים התזונתיים חשוב להדגיש שצריכה לא מבוקרת של סיבים בתפריט עלולה להזיק ועל כן חשוב לצרוך את הסיבים בהתאם לתפריט האישי.

ממתיקים מלאכותיים – מטרת הממתיהים המלאכותיים לגבי חולי הסוכרת היא החלפת הסוכר הרגיל (הסוכרוז) בתחליף שלא ישפיﬠ על ﬠליית רמות הסוכר בדם ובכל זאת יספק טﬠם מתוק. הציבור הרחב מוטרד לעיתים משאלת בטיחות השימוש בממתיקים מלכותיים. אחת השאלות המטרידות הינה הקשר בין צריכת הממתיקים למחלות סרטן? כל ממתיק מלאכותי עבר מבדקים רבים לפני שאושר לשימוש בשוק המזון ולגבי כל אחד מהממתיקים קיימת המלצה של משרד הבריאות לגבי המינונים המותרים לשימוש. מומלץ מאוד לבחור את אריזת המוצר הנקנה ולבחון איזה ממתיק הוא מכיל ומהו המינון המומלץ לצריכה. דוגמאות להמלצות אלו: אספרטיים:  אין לצרוך יותר מאשר 40 מ"ג לכל 1 ק"ג משקל גוף. סאכרין: אין לצרוך יותר מאשר 2.5 מ"ג סאכרין לכל 1 ק"ג משקל גוף ביום. אסוסולפם קיי: אין לצרוך יותר מאשר 15 מ"ג לכל 1 ק"ג ליום. ציקלאמט: אין לצרוך יותר מאשר 11 מ"ג לכל 1 ק"ג משקל גוף. אם נבחן תפריט ממוצﬠ, נמצא שסה”כ כמות הממתיקים הנצרכת בממוצﬠ ביום, איננה חורגת מהטווח המומלץ: בתפריט יומי המכיל  100 גרם גלידה דיאטטית, 6 כוסות משקה דיאטטי (כ-1.2 ליטר) ו- 5 טבליות סכארין יש סהײכ כ- מײג סאכרין ו- מ"ג אספרטיים. את הממתיקים המלאכותיים בוחנים על פי דרגת המתיקות שהם תורמים וכן על פי הערך הקלורי. כיום, כמﬠט לכל משקה קיים בשוק יש גירסה דיאטטית וכן לגבי רב מעדני החלב לסוגיהם, הגלידות המסטיקים וכו'.

קבוצת ממתיקים בעלי כושר המתקה גבוה: בקבוצה זו נכללים בין השאר, הסכארין, הציקלאמט, האספרטיים והאסוסלפאם קיי. ממתיקים אלו בעלי כושר המתקה הגבוה בהרבה מזה של הסוכר. הסאכרין, הציקלמאט והאסוסלפאם קיי אינם בצלי ﬠרך אנרגתי, כלומר, חסרי ערך קלורי. לעומתם, האספרטיים בעל ערך קלורי הדומה לערכו הקלורי של הסוכר.

קבוצת ממתיקים בﬠלי כושר המתקה נמוך: לקבוצה זו שייכים הרב כהלים שהם בﬠצם תת הבוצה של הפחמימות.  על קבוצה זו נמנים: הקסיליטול, מניטול, סורביטול וﬠוד. קבוצה זו מכילה כ- 2.4 קלוריות ל- 1 גרם ואופן ספיגתם דומה לזה של הסוכר. על כן מומלץ שחולי סוכרת יימנﬠו מצריכת הרב כהליים.